תוספתא (צוקרמנדל)/פסחים/ט

פסחים פרק ט: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< תוספתא (צוקרמנדל), מסכת פסחים, פרק ט >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה

1. הפסח שנתערב בחולין יקדיש חולין לשם פסח והרי הן כשני פסחים שנתערבו זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד זה ממנה עמו אחד מן השוק וזה ממנה לו אחד מן השוק זה בא אצל זה וזה בא אצל זה וכן הוא אומ' אם שלי הוא הפסח ידיך משוכות משלך ונמניתה על שלי שנים של שלשה שלשה שלש של ארבעה ארבעה ארבע של חמשה חמשה חמש של ששה ששה שש של שבעה שבעה שבע של שמונה שמונה שמונה של תשעה תשעה תשע של עשרה עשרה נמשכין להן אחד מכל חבורה ומחבורה אחרונה שנים מפרישין פסח אחד ואומרין כל מי שהוא לו פסח זה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלו שלש של שנים שנים ארבעה של שלש חמש של ארבעה ארבעה שש של חמשה חמשה שבע של ששה ששה שמונה של שבעה שבעה תשע של שמונה שמונה עשר של תשעה תשעה נמשכין להם אחד מכל חבורה וחבורה וממנין להן אחד מכל חבורה וחבורה מפרישין פסח אחד ואומ' כל מי שהוא לו פסח זה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלו נמצאו אוחזין את התפילה ומניחין את העיקר:

2. אמר להן ואמרו לו אוכלין מן הראשון לא אמר להן ולא אמרו לו אין אחראין זה לזה מיכן אמרו יפה שתיקה לחכמים קל חומר לטיפשין וכן הוא אומ' "גם אויל מחריש חכם יחשב" ואין צריך לומר "ואוטם שפתיו נבון":

3. נִתְעַרְבו בעולה ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהם פסח ובדמי יפה שבהן עולה כבר קרב פסחו כבר קרב עולתו יביא בדמיה עולה אחרת:

4. נתערבו בתודה ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהם תודה כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח כבר קרבה תודתו יביא בדמיה תודה אחרת:

5. נתערבו בחטאת ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן חטאת כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח כבר קרבה חטאתו יביא בדמיה חטאת אחרת:

6. נתערבו באשם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן פסח ובדמי יפה שבהן אשם כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר כבר קרב אשמו יביא בדמיו אשם אחר:

7. נתערבו בשלמים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן פסח ובדמי יפה שבהן שלמים כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח כבר קרב שלמיו יביא בדמיו שלמים אחרים:

8. שלמים שנתערבו עם שלמים הבאים מחמת פסח ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן שלמים ויאכלו ליום ולילה עד חצות ובדמי יפה שבהם שלמים ויאכלו לשני ימים ולילה אחד בן עזאי או' שלמים הבאים מחמת פסח הרי הן כפסח לכל דבר אלא שאין נאכלין ליום ולילה:

9. נתערבו בבכור שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כבכור ר' שמעון אומ' זה ישחט לשם מהשהו וְזֵה ישַׁחֵט לשֵם מה שֵהוא ושניהם יאכלו לשם פסח וב או כמנוייו של פסח נתערבו במעשר שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במעשר ר' שמעו' אומ' זה ישחט לשם מה שהוא וזֵה ישחֵט לְשם מה שהוא ושלמים יאכלו בפסח ובמנוייו של פסח:

10. בכור ומעשר שנתערבו זה בזה שניהם ירעו עד שיסתאבו רש"א זה ישחט לשם מה שהוא וזה ישחט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כאחד מפני שמתן דמן שוה וכן היה ר"ש אומר באשם ושלמים שנתערבו זה בזה ולא הודו חכמים לר"ש במביא קדשים לבית הפסול בד"א בזמן שנתערבו חיים אבל בזמן שנתערבו שחוטין יאכלו כחמור שבהן:

11. נתערבו בפסולי מוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה:

12. הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ולא הספיק להקריבו עד שנמצא הראשון והרי שניהם עומדים יביא את איזה מהם שירצה דברי חכמ' ר' יוסי אומ' מצוה להביא את הראשון ואם היה השיני מובחר יביאנו והשיני ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לששה עשר הפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש אחרים תחתיהם לא הספיק ליקח בהם פסח עד שנמצאו המעות הראשונות יביא מאילו ומאילו פסח ויקרב והשאר יביא בהם שלמים לששה עשר המפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש פסח תחתיהן ולא הספיק להקריבו עד שנמצאו מעות הראשונות יקח בהן פסח ויקרב והשאר והפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לששה עשר:

13. המפריש פסחו ואבד והפריש מעות תחתיו ולא הספיק ליקח בהן הפסח עד שנמצא הפסח הפסח יקרב והמעות יביא מהן שלמים לששה עשר המפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו והקריבו ואחר כך נמצא הראשון יקרב שלמים לששה עשר:

14. המפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש מעות תחתיהן ולקח בהן פסח והקריבו ואחר כך נמצאו המעות הראשונות יביא מהם שלמים לששה עשר:

15. הפסח שנמצא בשלשה עשר ירעה עד שיסתאב וימכר בארבעה עשר יקרב שלמים ר' אליעזר א' קודם חצות ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים אחר חצות הוא עצמו יקרב שלמים והפסח שלא קרב בראשון יקרב בשיני לא קרב בשיני יקרב להבא מעות שלא קרבו בראשון יקרב בשיני לא קרבו בשיני יקרבו להבא:

16. המפריש פסחו ומת אם היה בנו ממונה עמו יביא פסח ואם לאו יביאנו אחריו שלמים לששה עשר:

17. המפריש מעות לפסחו ומת אם היה בנו ממונה עמו יביא בהם אחריו פסח ואם לאו יביא בהן שלמים לששה עשר:

18. תמורת הפסח ולד תמורת הפסח וולד וולדן עד סוף העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בהן שלמים ר' אלעזר אומ' ולדות עצמן יקרבו שלמים תמורת שלמים ולד תמורת שלמים וולדן וולד ולדן עד סוף העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמיהן שלמים ר' אלעזר אומ' וולדות עצמן יקרבו שלמים:

19. המפריש נקבה לעולתו ולפסחו ולאשמו עושה תמורה ר' שמע' או' לעולתו עושה תמורה לפסחו ולאשמו אין עושה תמורה אין לך העושה תמורה אלא דבר הרועה ומסתאב א' ר' רואה אני את דברי ר' שמעון בפסח שֵמֵהֵקדֵש פסח באו שלמים:

20. המפריש נקיבה לפסחו תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה פסח ר' שמעון בן יהודה אומ' משום ר' שמעון תימכר שלא במום ילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו פסח ר' אלעזר או' הוא עצמו יקרב פסח: