תוספתא (צוקרמנדל)/פסחים/ו

פסחים פרק ו: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< תוספתא (צוקרמנדל), מסכת פסחים, פרק ו >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה

1. אימתי אמרו הפסח נאכל בטומאה בזמן שבאת מתחילתו בטומאה שחטו בטהרה וניטמא הציבור יזרק הדם בטומאה ולא יאכל הבשר בטומאה שחטו בטהרה ונטמא הדם יזרק הדם בטומאה ולא יאכל הבשר בטהרה הכהנים והציבור טהורין וכלי שרת טמאין עושין אותו בטומאה:

2. אימתי אמרו הפסח בא בטומאה בזמן שרובו של ציבור טמאין היו חציין טמאים וחציין טהורים הטהורין עושין את הראשון וטמאים עושין את השיני היחיד מכריע את הפסח לעשותו בטומאה דברי ר' יהודה ר' אלעזר בן מתאי אומ' אין היחיד מכריע את הפסח לעשותו בטומאה שנ' "לא תוכל לזבוח את הפסח באחד" ר' שמע' אומ' חציים טמאין וחציין טהורין הטהורין עושין לעצמן וטמאין עושין לעצמן אמרו לו אין חולקין את הציבור אֵלא או כולן עושין בטומאה או כולן עושין בטהרה:

3. ר' יהושע אומ' כל הזבחים שבתורה נשתייר מהם כזית בשר וכזית חלב יזרוק עליו הדם כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אין זורק ליו את הדם ובעולה אפילו לא נשתייר הימנה אלא כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק עליו את הדם מפני שכולה ראויה להקטרה ובמנחה אם נשתייר מן הזבח כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אפילו כל המנחה קיימת אין זורקין עליה את הדם בפסח אם יש כזית לכל אחד ואחד זורק ואם לאו לא יזרוק:

4. ר' יהושע אומ' כל הזבחים שבתורה נטמא בשר וחלבים קיימין יזרוק הדם על החלבים ניטמאו החלבים והבשר קיים יזרוק הדם על הבשר אבל בפסח אינו כן אף על פי שניטמא בשר וחלב קיים אין זורק את הדם על החלבים שלא בא מתחילתו אלא לאכילה ניטמאו החלבים ובשר קיים אם יש כזית לכל אחד ואחד יזרוק ואם לאו לא יזרוק:

5. כל קרבנות היחיד והציבור הציץ מרצה ועל טומאת הדם ועל טומאת הגוף חוץ מנזיר ועושה פסח שהציץ מרצה על טומאת הדם ואינו מרצה על טומאת הגוף ואם ניטמא בקבר התהום הרי זה מרצה כיצד היה הולך למול את בנו ולשחוט את פסחו אמרו לו מת היה עמך בבית שנכנסתה בו תחת אבן שישבת עליה ונודע לו עד שלא עשה פסחו צריך לעשות לו פסח שיני אבל אמרו לו קבר תהום היה עמך בבית שנכנסת בו תחת האבן שישבת עליה ונודע בין עד שלא עשה פסחו צריך לעשות פסח שיני משעשה פסחו אין צריך לעשות פסח שיני וכן נזיר שהיה הולך להביא קרבנותיו ואמרו לו מת היה עמך בבית שנכנסתה בו תחת האבן שישבתה עליה ונודע לו בין משהביא קרבנותיו בין עד שלא הביא קרבנותיו צריך להביא קרבן טומאה אמרו לו קבר תהום היה עמך בבית שנכנסת בו תחת האבן שישבת עליה ונודע לו עד שלא הביא קרבנותיו צריך להביא קרבן טומאה משהביא קרבנותיו אין צריך להביא קרבן טומאה:

6.שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידם או שמתו או שניטמאו ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומ' אומר אם יש שהות כדי שיודע ישרף מיד ואם לאו תעובר צורתו ויצא לבית השריפה זה הכלל אירע פסול בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה:

7. השורף את הקרנות והמחתך את הגדין בקרנים ובטלפים אינו עובר בלא תעשה:

8. העצמות והגידין הרכין הרי הן כבשר לכל דבר השובר את העצם בפסח טהור לוקה את הארבעים והפסח כשר ויוצא בו ידי חובתו בפסח:

9. פסח כשר חייבין עליו משום שבירת העצם והפסול אין חייבין עליו משום שבירת העצם רבי שמע אומ' אף על פי שהיתה לו שעת הכושר ונפסל אין חייבין עליו משום שבירת העצם ר' ישמע' בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומ' אפילו לא נפסל בו אלא אבר אחד בלבד אין חייבין על אותו אבר משום שבירת העצם:

10. השובר את העצמות לאכל כזית מן המוח שבראש ושבקולית עובר בלא תעשה והמוח עצמו כשר וחייבין עליו משום פיגול משום נותר משום טמא ומטמא כזית במשא וכעדשה במגע כלל של דבר מוח הרי הוא כבשר לכל דבר אכל הימנו כזית נא ומבושל עד שלא חשיכה פטור משחשיכה חייב כזית צלי עד שלא חשיכה לא פטר עצמו מבני חבורה:

11. המוציא כזית בשר מבית לבית ומחבורה לחבורה בשעת אכילה הרי זה חייב שנ' "לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה" וג' אף על פי שנא' "בבית א' יאכל" וג' אוכלין בחצרותיהן ועל גגותיהן הא מה תלמ' לומ' "בבית אחד יאכל" בחבורה אחת יאכל ר' שמעון אומ' היו מסובין ואוכלין וראו נחש או עקרב הרי אילו עוקרין את פסחיהם ואוכלין אותו במקום אחר שנ' "על הבתים אשר יאכלו אותו בהם" ומה תלמ' לומ' "בבית אחד יאכל" כדי שלא יהו שתי חבורות אוכלות זו כנגד זו כשהשמש עומד ללעוס קופץ את פיו ולועס עד שמגיע אצל חבורתו ובולע שלא יראה אוכל משני פסחים ואם אין שם אוכל אפי' בכל הבית כולו ואינו חושש: