תוספתא (צוקרמנדל)/פסחים/ה

פסחים פרק ה: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< תוספתא (צוקרמנדל), מסכת פסחים, פרק ה >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה

1. כשם שהשחיטה דוחה את השבת כך מכשירי שחיטה ידחו את השבת כלל א' ר עקי' כל מלאכה שאיפשר לה ליעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת שחיטה שאי איפשר לה ליעשות מערב שבת דוחה את השבת אמ' לו ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו שהן כשירין למוצאי שבת ודוחין את השבת בזמנן מה לי מכשירי מצות שחיטה לפני שחיטה ומה לי מכשירי שחיטה אחר שחיטה אמ' לו ר' עקיבא מה למכשירי שחיטה אחר שחיטה שכן דחת שחיטה את השבת ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה את השבת שכן לא דחת שחיטה את השבת ועוד שאם נמצא בו פסול נמצא מחלל את השבת למפרע:

2. הפסח בא מן הצאן ואינו בא מן הבקר בא מן הכבשים ומן העזים בא מן הזכרים ולא בא מן הנקיבות בא בן שנה ולא בא בן שתים ואינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למנוייו ואינו נאכל אלא צלי וחייבין עליו משום שבירת העצם:

3. חגיגה הבאה עמו באה מן הצאן ומן הבקר באת מן הכבשים באת מן העזים באה מן הזכרים ומן הנקיבות באה בן שנה ובן שתים ונאכלת לשני ימים ולילה אחד ואין חייבין עליה משום שבירת העצם חגיגה הבאה עמו היא נאכלת תחלה כְדי שֵיְהא פסח נאכל בשובע חגיגה הבאה עמו יוצא ידי חובתו משום שמחה ואין יוצא ידי חובתו משום חגיגה ר' שמעון בן אלעזר אומ' חגיגה הבאה עמו על השולחן ותבשילין העולין עמו על השולחן הרי אילו מתבערין עמו:

4. ארבעה עשר שחל להיות בשבת אחד דברים הראויין לבוא פסח ואחד דברים שאין ראויין לבוא פסח ששחטו לשום פסח והשוחט לשם חטאת ציבור לשם עולת ציבור ופסח ששחטו בשבת שלא לשמו הרי זה פטור דברי ר' מאיר א' ר' שמעון בן אלעז' לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על דברים שאין ראויין לבוא פסח ששחטן לשום פסח והשוחט לשום חטאת ציבור לשם עולת ציבור שהוא חייב ועל מה נחלקו על דברים שהן ראיין לבוא פסח שר' אליע' מחייב חטאת ור' יהושע פוטר:

5.השוחט תמיד בשבת שלא לשמו הרי זה חייב א' ר' יוסי שמעתי שהשוחט תמיד בשבת שאינו מבוקר שחייב חטאת ויחזור ויביא תמיד אחר להכשירו חוץ מן הנשחט שנ' "תמימים יהיו לכם" כשהם מבוקרין הרי הן תמידים וכשאינן מבוקרין אינן תמידים:

6. שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידם או שמתו או שניטמאו הרי זה חייב ר' ישמע' בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומ' אם יש לו שהות כדי שידע הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור:

7. חטאת ציבור ששחטה בשבת שלא לשמה הרי זה חייב הקטיר אימורין הרי זה חייב עולות ציבור ששחטן שלא לשמן הרי זה חייב ויקטיר אימורין לערב חטאת יחיד ועולת יחיד ששחטן בשבת לשמן וזרק דמן שלא לשמן הרי זה חייב והורצו הבעלים השוחט שתי חטאות לציבור ואין צריכין אלא אחת חייב על האחרונה שתי עולות לציבור ואין צריכין אלא אחת חייב על האחרונה:

8. ר' יהודה אומ' כשם של עץ אינו נשרף כך שפוד של מתכת אינו מרתיח אמרו לו אינו דומה העץ למתכת שהמתכת חם מקצתו חם כולו ושל עץ אף על פי שחם מקצתו לא חם כולו:

9. הפסח שסכו יין ושמן אף על פי שמנטף מלמעלה ומלמטה אין בו משום בישול בישלו ואחר כך צלאו צלאו ואחר כך בישלו הרי זה חייב:

10. אין מולגין הראש ואת הכרעים ואין תופלין אותן בחרסית ובאדמה אבל מפספסין אותן באור הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתיכות רצה מנתחו ונותנו על גבי גחלים אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובת אפילו זה גדי וזה טלה מפני הרגל:

11. אין צולין את הפסח בשפוד של מתכת ואם צלאו קולף את מקומו ואוכל את השאר אבל צולין ארבעה וחמשה פסחים בארבעה וחמשה תנורים זה בצד זה ואין חוששין:

12. שתי חבורות שנתערבו פסחיהם נאמן אחד מבני חבורה לומר פסח זה של אותה חבורה הוא:

13. הפסח אינו נאכל אלא בלילה אינו נאכל אלא עד חצות ואין חייבין עליו משום נותר ואין מחשבה פוסלת בו משום פיגול עד שיעלה עמוד השחר: