פתיחת התפריט הראשי

תוספתא (לקריאה נוחה)/פסחים/י

חלק אעריכה

ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך
   ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב.

לא יפחתו לו מארבע כוסות של יין, שיהא בהן כדי רביעית,
בין חדש בין ישן, בין חי בין מזוג.

רבי יהודה אומר: עד שיהא בו טעם וריח.

חלק בעריכה

מזגו לו כוס ראשון:

בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין,
שהיום גורם ליין שיבא, וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא;
ובית הילל אומרים: מברך על היין ואחר כך מברך על היום,
שהיין גורם לקידושא שתאמר.

  דבר אחר:

ברכת היין תדירה, ברכת היום אינה תדירה.
והלכה כבית הילל.

חלק געריכה

מצווה על אדם לשמח בניו ובני ביתו.

במה משמחן? - ביין,
שנאמר: "ויין ישמח לבב אנוש" (תהלים קד).
רבי יהודה אומר: הנשים בראוי להם והקטנים בראוי להם.


לעיון נוסף בהלכה זו - ראה כאן

חלק דעריכה

השמש מכביש בבני מעיים ונותנן לפני האורחים
ואף־על־פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: "נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים" (ירמיהו ד ג).

רבי אליעזר אומר: חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן.
רבי יהודה אומר: אפילו לא אכל אלא חזרת ולא טיבל אלא פרפרת אחת- חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן.

חלק העריכה

המקרא את ההלל
הן הולכין אצלו והוא אינו הולך אצלן.
המקרא את בניו קטנים
צריך להיות עונה עמהם כדרך שהם עונין.
מאי זה מקום הוא עונה?

-הגיע ל"ברוך הבא" - עונה עמהם "בשם ה׳" (תהלים קיח כו);
"ברכנוכם" - עונה עמהם "מבית ה'" (תהלים קיח כו).

בני העיר שאין להם מי שקורא את ההלל
נכנסין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון
והולכין ואוכלין ושותין
וחוזרין ובאין וחוזרין וגומרין עד סוף.
ואם אי-אפשר להם כך- גומרין את כולה.
והלל- אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו.

רבי אלעזר בן פרטא היה פושט בה דברים,
רבי היה כופל בה דברים.

עד היכן הוא אומר? -עד "אם הבנים שמחה" (תהלים קיג ט).
ובית הילל אומרים: עד "חלמיש למעיינו מים" (תהלים קיד ח),
וחותם בגאולה.
אמרו להם בית שמאי לבית הילל: וכי כבר יצאו, שמזכירין יציאת מצרים?
אמרו להם בית הילל: אפילו הוא ממתין עד קרות הגבר, הרי אלו לא יצאו עד שש שעות; - כיצד הוא אומר גאולה ועדיין לא נגאלו?

חלק ועריכה

מצה וחרוסת וחזרת, אף־על־פי שאין חרוסת מצווה.
 רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: מצווה.
מביא לפניו במקדש גופו של פסח.
 מעשה ואמר להן, רבי אלעזר ברבי צדוק, לתגרי לוד: "בואו וקחו לכם תבלי מצווה" .

חלק זעריכה

אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ;
 כגון: אגוזים ותמרים וקליות.

וחייב אדם לעסוק בהלכות הפסח,
 אפילו בינו לבין עצמו,
  בינו לבין ביתו,
  בינו לבין תלמידו.
מעשה ברבן גמליאל וזקנים:
שהיו מסובין בביתו של בייתוס בן זונין בלוד,
והיו עסוקין בהלכות הפסח כל אותו הלילה, עד קרות הגבר. הגביהו מלפניהם וניערו והלכו להם לבית המדרש.

חלק חעריכה

איזו היא ברכת הפסח? אומר: "ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לאכול את הפסח".
איזו היא ברכת הזבח? אומר: "ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לאכול הזבח".

סליק פירקא וחסלת מסכת פסחים