שפתי חכמים על רש"י שמות ב יג

| שפ"ח על שמות • פרק ב' • פסוק י"ג |
• יג • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שמות ב', י"ג:

וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃

ט. דתן ואבירם - דכתיב הכא (שמות ב יג): "שני אנשים", וכתיב התם (במדבר טז כו): "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה".

י. אף על פי שלא הכהו - דהיה לו לומר "למה אתה מכה רעך?", כמו שאמר למעלה "מכה עברי". א"ו פירושו "למה תרצה להכות רעך?".

כ. רשע כמותך - דקשה לו, איך קראו "רעו" אם זה היה רשע וזה לא היה רשע? לכן פירש, שגם כן חבירו היה רשע (מהרש"ל).