דרוש א'

עריכה

בענין נפילת אפים שנהגו לומר אחר ויעבור וי"ג מדות.

ותחילה אכתוב דרוש א' קצר והוא זה.

דע כי בין בתפלת שחרית או מנחה או ערבית -- לעולם יש בכל א' מהם בחינת זווג עליון אבל יש חילוק ביניהם; כי זווג דשחרית הוא פב"פ, ודמנחה ודערבית הם בסוד אחור באחור.

וזה עניינם. כי בתפלת שחרית החסד מתעורר בעולם (כנודע בסוד וישכם אברהם בבקר) ולכן יש כח בידינו לכלול ד' עולמות אבי"ע זב"ז עד האצילות (כמבואר לעיל באורך בתפילת השחר), ולכן אחר שנכללו ד' עולמות זב"ז עד האצילות אז אנו עושים נפילת אפים בסוד העלאת מ"ן למעלה, ואז אנו מעלים נפשותינו מן העשיה ורוחינו מן היצירה ונשמתינו מן הבריאה, ואז יהיה נעשה הזווג ההוא על ידינו בבחי' פב"פ לפי שמדת החסד הוא אשר הביא אותה ותיקן אותה לכשתהיה פב"פ עמו.

אבל בתפלת המנחה אין אנו יכולין לעורר העולמות ולכלול אותם זב"ז (כמבואר במקומו שלטעם זה אין במנחה קרבנות וזמירות ויוצר כו'), ואמנם הזווג אשר נעשה אז הוא ע"י שם אלקים שהוא מדת הדין המתעורר אז בעולם כנודע, וכיון שע"י שם אלקים נברא העולם כמו שאמר הכתוב בראשית ברא אלהים כו' -- לכן כיון שבעת ההיא הוא מתעורר בעולם לכן הוא הכולל את כל העולמות כולם וע"י נעשה הזווג בעת ההיא, וכיון שהוא בסוד הדין לכן הזווג ההוא הוא בבחינת אחור באחור כיון שאינו נעשה על ידינו אלא נעשה בסוד הדין, אבל כיון שיש שם אז התעוררות העולמות ובחי' הזווג לכן יש שם נפילת אפים בתפילת המנחה.

אבל בתפילת ערבית אין בנו כח לכלול אז את העולמות ולעוררם וגם מדת הדין והגבורה דשם אלקים אין זמן שליטתם בעת ההיא -- ולכן אין מי שיעורר העולמות, ולכן אע"פ שיש שם זווג אין שם נפילת אפים כיון שאין התעוררות העולמות.


עוד יש טעם אחר, והוא כי בתפילת שחרית ומנחה הנוקבא היא המעוררת התשוקה לגבי דכורא ועולה אליו בעולם האצילות, ולכן היא צריכה אלינו שנעלה אותה בסוד מ"ן. אבל בערבית אין הנוקבא עולה אליו אלא הוא יורד אליה למטה בהיכל קה"ק דבריאה ושם נעשה הזווג ההוא, ולכן אין שם נפילת אפים כי בעלה הוא המקדים התעוררות אליה ואין אנו מעוררין אותם בסוד המ"ן: