שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ז

תוספת שבתעריכה

בענין ההפרש שיש בין תוספות שבת לשבת עצמו.

ועתה נבאר ההפרש שיש בין קדושה הנמשכת הנקרא 'תוספת שבת', שהוא בעת קבלת שבת ועדיין לא קדש היום, כי אחר שקידש היום והוא ליל שבת גמור אז הוא 'קדושת שבת' ממש ואינה נקרא 'תוספת'.

והנה שמעתי ממורי ז"ל פעם אחת כי בקבלת שבת עולות ג' ראשונות דעשיה במקום ג' תחתונות דיצירה וכן על דרך זה בשאר העולמות וכפי זה נמצא כי המלכות דיצירה ושל כל עולם ועולם חזרה פנים בפנים עם ז"א.

ופעם אחת שמעתי ממנו ז"ל כי ג' ראשונות דעשיה עולות במלכות דיצירה והיא נשארת שם עמהם בסוד הצבי שעורו מתרחב בחיים ומחזיק את בשרו כנ"ל, ועל דרך זה בכל עולם ועולם. וכפי זה נמצא כי בקבלת שבת כל המלכיות הם אחור באחור. ואחר בין השמשות -- שכבר הוא ליל שבת גמורה -- אז המלכות שבכל עולם ועולם חוזרת פב"פ עם ז"א שבאותו עולם. אמנם עדיין היא בבחינת נקודה קטנה תחת היסוד, ועומדת עמו פנים בפנים. וזה נעשה מעצמו שלא על ידינו אלא מכח קדושת שבת עצמה שכבר הוא ליל שבת. ואח"ך ע"י תפילותינו בליל שבת נגדלת ונעשית פרצוף כמו שיתבאר בע"ה.

ונלע"ד לומר סברא אחרת אמצעית והוא: כי בג' עולמות בי"ע אפשר שיהיה כך, שג' ראשונות דעשיה יעלו בג' תחתונות דיצירה, והמלכות דעשיה תחזור פב"פ בסוד נקודה קטנה תחת היסוד כנזכר, וכ"ז בקבלת שבת, וכן הענין ביצירה ובבריאה. אבל בעולם האצילות -- אי אפשר להיות כך -- לפי שכל עליית ליל שבת אינו אלא בנוקבא בלבד ולא בדכורא (כנ"ל בדרושים שקדמו), ואף הנוקבא דאצילות אינה עולה עד היות ליל שבת ממש -- אם כן נמצא כי בעולם האצילות המלכות שבה היא העולה, אחר שהוא ליל שבת ממש גמורה ועומד בסוד נקודה תחת היסוד פנים בפנים.