שערי תשובה (מרגליות)/אורח חיים/כא

סעיף אעריכה

(א) שנפסקו — עיין באר היטב. ובזה גם הוא מודה, כיון שמעולם לא נעשה בהם תשמיש מצוה. ומכל מקום אפשר שאין לנהוג מנהג בזיון, מאחר שהם טוויים ושזורים לשם ציצית:

(ב) לאשפה — עיין באר היטב. ומה שכתב בשם תשובת רמ"א הוא ט"ס וצ"ל רא"מ, והוא מדברי האליהו רבה. ומה שכתב: אבל מותר כו', עיין בית דוד, וצ"ע בגוף הספר שם:

סעיף געריכה

(ג) שלא לשכב — עיין באר היטב. והאחרונים האריכו בזה. ועיין בקונטרס מספד רב, שלכאורה יש לומר שאין ראיה מדוד, לפי שמלך היה והיה קשור לו ספר תורה בזרועו, רק שאינה נכנסת עמו לבית המרחץ; עיין שם באורך:

סעיף דעריכה

(ד) ציציותיו — עיין באר היטב. ועיין בשלמי ציבור בשם בעל עשרה מאמרות, שכתב: מצוה מן במובחר שיהיו הציצית משולשין, לא נגררים, אלא יהיו תלויים ועומדים מחצי גופו ולמטה. וכן הוא בכתבי הרב זלל"ה, שבחינת טלית הוא עד החזה, ומשם ואילך הוא בחינת ציצית; ולא יפה עושים המשלשלים טליתם מאוד, ע"ש. ועיין בברכי יוסף בשם פרי הארץ ושו"ת דגול מרבבה, שטלית ארוך יכול לתחוב הציצית בחגורתו אשר במתניו כדי שלא יגררו. ועדיף טפי לתוחבם בחגורתו. ועיין לעיל סוף סימן יו"ד ובבית יעקב סימן צ"ב, ע"ש: