פתיחת התפריט הראשי

שערי אורה (חב"ד) שער החנוכה א ט

ט

והנה שרש הענין הוא למה המדות רעות עצמן יכולים להזדכך ולהתברר ע"י אור החכמה כ"ח מ"ה הנ"ל ומו"ד א"י להתברר הנה ידוע שאין אור החכמה מתפשט רק עד כלות אור וחיות המדות בלבד ולא לחוץ מן המדות כלל (כידוע בע"ח דיסוד אימא מסתיים בחזה דז"א שהוא הבל הלב ולא עד בכלל וזהו בינה עד הוד אתפשטת ולא ביסוד ונק' יוסף יתום מאמו ויסוד אבא ארוך משל אימא שמסתיים ביסוד ז"א שהוא בקיעת הבל הלב בדבור אבל אין אורו מגיע בדבור ולא במחשב' שיוכלו להתברר) כי הנה המדות בעצם תולדתם הוא מחו"ב שנק' או"א כמו גם המדות אוי"ר טבעיי' דנוגה יש להן מקור המולידם ולזאת יוכלו להזדכך ולהתהפך לאוי"ר דקדושה וכמו ואהבת את ה' בכל לבבך בשני יצריך כו' ע"י ביטול דכ"ח מ"ה דחכמ' דקדושה כנ"ל אבל המו"ד שהן לבושי' חיצוני' שלא יש להם מקור בחו"ב רק מרחוק מאד כי אין בהם אור וחיות המדות כלל רק בחי' דומם לבד ע"כ לא יבא בהן רוחניות האור דחכמה בבחי' הארה והתפשטות בתוך תוכם לבררם ולזככם רק בהעלם גדול ולזה נשאר בהן הרע בלי תיקון כנ"ל משא"כ המדות שנק' בן ובת מפני שמאיר בהן אור דחכמה גם בכלות חיותם בחזה כו' מתעלים גם הם ע"י אור החכמה (ואע"פ שלכאורה נהפוך הוא כידוע ששרש האותיות דדבור בחכמה דוקא כמאמר דאבא יסד ברתא שצרופי אותיות הוא בא מכח החכמה דוקא וכמ"ש מצרף לחכמה כו' וראי' מן התינוק שא"י לדבר עד שיאיר בו כח החכמה שבנפשו כידוע וגם אותיות המחשבה שרשן הוא אור אימא שהוא בחי' ה"ג מנצפ"ך דאימא דאוזיפת מאנהא לברת' שמסתעף מזה מו"ד שנק' לאה ורחל ולפ"ז יש לאותיות שרש יותר בחו"ב מן המדות אע"פ שהן תולדתם כי האותיות מיוחדים בחו"ב ממש כו'):