פתיחת התפריט הראשי

שערי אורה (חב"ד) שער החנוכה א י


י

אך הענין הוא כידוע דמ״ש אבא יסד ברתא היינו רק צרופי האותיות אבל גוף האותיות שרשן בעצמות הנפש ממש שלמעלה גם מן הרצון והן כ״ב אותיות הקבועות בנפש ברוחניות טרם שבאו לגלוי אח״כ בחו״ב (דבור בחכמה ומחשב׳ בבינה) ע״כ יש ביכולת אותיות המחשבה להעלים השכל והשגה דבינה בתוכן ויש בדבור כח יותר מעצם נקודת השכל וחכמ׳ שבא בדבור ונק׳ בינה יתירה כו׳ וכמ״ש במ״א ואדרבה היא הנותנת שאין אורות דחו״ב מגיעים במו״ד כנ״ל דאור אבא מסתיים בהבל הלב שמשם יוצא הדבור ואינו מתפשט בגוף אותיות הדבור שבוקעים מקול הגרון רק שמצטרף אותן בלבד כנ״ל וממילא אינו מאיר ומתפשט בהרהור ומח׳ שבלב ואע״פ שמאיר באותיות מחשבת שכל שאין שכל וחו״ב בלא מחשבה כלל אבל בחזה הלב מסתלק שם כמו שאמ׳ שמסתיים שם וגם אור אימא ע״י ה״ג מנצפ״ך מצרף ומחלק אותיות המח׳ אך לא יגיע בחזה הלב מפני שנבקע יסוד אימא ומסתלק אורה וע״כ יסוד אבא ארוך כו׳ וכנראה בחוש שלא יכול כלי אותיות השגה דבינה להכיל התפעלות השכל ונבקע ומסתלק אורה כו׳ וזהו שהתפעלות השגה דבינה יבקע אבל הארת יסוד אבא ארוך שמגיע עד החזה להיות בחי׳ ביטול דכ״ח מ״ה גם בהבל הלב אך לא בגוף האותיות הדבור וכ״ז מצד ששרש האותיות דמו״ד בעצם הנפש כנ״ל שלמעלה מחו״ב ורצון ע״כ גם בסופן שנעוץ בתחלתן הגם שהן אותיות פשוטים בבחי׳ דומם אין עליי׳ הרצון וחו״ב ומדות מעלה אותן כלל וע״כ גם שהנפש תטהר מטומאת׳ בכל כחותיה מן התענוג ורצון וחו״ב ומדות עכ״ז אין תיקון ועליי׳ בזה כלל לכל המחשבות ודבורים הטמאים שלא לה׳ בכל ימי חייו שאין עולין עמהם רק בעליי׳ ותיקון של עצם הנפש ממש מפני שקבועים בעצמותם ממש וד״ל [ואמנם זהו מצד שרש האותיות דמו״ד בעצם הנפש אבל מצד ירידתן והתלבשותן למטה אדרבה כל היחודים עליונים וכל ירידה מעילה לעלול הכל ע״י אותיות מו״ד דוקא ואפילו אור התפעלות וכח התענוג להתענג על ה׳ בנפש שמח׳ בא התענוג הזה ע״י אותיות מח׳ רק שהן למעלה מן החו״ב וכן התפעלות הרצון ונק׳ אותיות דכתר בכלל והן למטה מאותיות דקדמות הרצון והתענוג כו׳ וד״ל ולמטה עוד מתלבשים בחו״ב ונק׳ אותיות השכל והן יחוד או״א שמה שיוכל לבא אור החכמה בבינה הוא ע״י אותיות כו׳ וכן יחוד יש״ס ותבונה שהן מדות דחו״ב (וזהו דצח״מ שלמעלה שהדומם למעלה מן הצומח וצומח למעלה מחי וחי למעלה ממדבר והוא אותיות העצמיי׳ שנק׳ דומם בעצם למעלה מהתפשטות רצון ותענוג וצומח הוא התפעלות רצון ותענוג וחי הוא התפעלות חו״ב ומדות ומדבר בקול ודבור ממש) עד יחוד ישראל ולאה שהן המדות שבלב עם המחשבה והוא מוחין דחו״ב שמלובש במדות דז״א בו׳ שנק׳ ישראל זוטא וכן יחוד ישראל ורחל ביחוד מדות אלו בדבור עד יחוד יעקב ולאה שהוא בקיעות הבל הלב קטנות המדות במחשבה שנק׳ הרהורי לבו כנ״ל ויחוד יעקב ורחל שהוא בקיעת הבל הלב בקול ודבור בגשמי שנק׳ מדבר ממש] וד״ל: