שערי אורה (חב"ד) שער החנוכה א ח

ח

והנה עכ"ז הגם שכל התפעלות השכל והמדות שבלב הוא ע"י המח' מ"מ המח' עצמה בלא לב ושכל אין בהן חיות כלל ונמצא דהמחשבה של המדות אין להם חיבור עמהם כלל דגם שנתקנו המדות אוי"ר רעות להפכם לקדושה כנ"ל יכול להיות שהמחשבות רעות שנעשים מהם עדיין אין להם תיקון כלל וכלל כי נשארו במציאותן אף אותן אותיות שמלבישים למדות שבלב בשעת התפעלותן כשכובשם לא יעלו עמהן כל אותיות הצירופים דמחשבה כי הן רק צירופי' בלתי מתחברים בעליות המדות וכ"ש אותיות מחשבה שאין בהם חיות המדות כלל שלא לה' המה אע"פ שחושב בקרירות מ"מ מטמא' המחשבה בדבר רע שנק' הרהורי עבירה שקשים מעבירה לפי שהוא בחי' מקיף דנפש שלמעלה מא"פ וכמ"ש מלפפתו לנשמה בלכתה מעוה"ז כו' וכ"ז יש בלבוש השני שנק' לבוש הדבור שגם הוא יוצא מהבל הלב דוקא בקול וגרון מלמטה למעלה והוא המלביש את המדות שבלב בלבוש חיצוני יותר וכמו שאנו רואים שהתפעלות אוי"ר שבלב באים בדבור בפה ויש בדבורים של אהבה חיות רב וכן בדברי כעס וכו' ויש דב"ט רבים שאין בהם חיות הלב כלל וכולן צריכין תיקון ועליה שלא ישארו בהיכלות הקליפות ומו"ד הללו המלבישים המדות קשין יותר לעלות מפני שבעליות המדות ישאר רושם מקצת מן המדות במו"ד להחיותן ולפי שהן נמוכים יותר מן המדות עד שנק' לבושים לא יגיע אליהן האור דחכמה כ"ח מ"ה הנ"ל להעלותם ולהפכם לקדושה ונשארו למטה בעולם הפירוד זמן רב וע"כ יוכל להיות שיתוקן נשמת אדם מן הרע בגלגולים רבים בכל כחותי' גם במדות דק"נ כנ"ל אבל המו"ד שלא לה' המה כל ימיו אין להם תיקון ונעשה מהם לבושים צואים לבושי מסאבותא לנשמה בלתי תעלה לעולם והוא הנק' כף הקלע שקשה מן הגיהנם כידוע וכמ"ש במ"א: