שמות רבה לו א

א. עריכה

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה [אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר]" הדא הוא דכתיב (ירמיהו יא, טז): "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ" וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד? והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל!

  • בגפן ותאנה שנאמר (תהלים פ, ט): "גפן ממצרים תסיע"
  • תאנה שנאמר (הושע ט, י): "כבכורה בתאנה בראשיתה"
  • כתמר שנא' (שיר ז, ח): "זאת קומתך דמתה לתמר"
  • כארז שנא' (תהלים צב, יג): "כארז בלבנון ישגה"
  • כאגוז שנאמר (שיר ו, יא): "אל גנת אגוז ירדתי"
  • וקראן בכל מיני שלחים שנאמר (שם ד, יג) "שלחיך פרדס רמונים"

ובא ירמיה לומר "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר"?!

אלא מה הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרין אותו, ואח"כ מורידין אותו מן הזית ונחבט, ומשחובטין אותו מעלין אותו לגת ונותנין אותן במטחן, ואח"כ טוחנין אותן, ואח"כ מקיפין אותן בחבלים ומביאין אבנים, ואח"כ נותנין את שומנן.    כך ישראל -- באין עובדי כוכבים וחובטין אותם ממקום למקום, וחובשים אותן וכופתין אותם בקולרין, ומקיפין אותן טרטיוטין, ואח"כ עושין תשובה והקב"ה עונה להם. מנין? שנאמר (שמות ב, כג): "ויאנחו בני ישראל". וכן (דברים ד, ל): "בצר לך ומצאוך כי אל רחום ה' אלהיך" -- הוי "זית רענן יפה פרי תואר".

דבר אחר: מה ראה ירמיה למשול אבותינו כזית? אלא כל המשקין מתערבים זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד. כך ישראל אינם מתערבים עם העובדי כוכבים שנאמר (דברים ז, ג): "ולא תתחתן בם".

דבר אחר: כל המשקים אדם מערב בהם ואינו יודע איזה תחתון ואיזה עליון אבל השמן אפילו אתה מערבו בכל המשקין שבעולם הוא נתון למעלה מהן. כך אבותינו בשעה שהיו עושים רצונו של מקום נצבים למעלה מן העובדי כוכבים שנאמר (שם כח, א) "ונתנך ה' אלהיך עליון" הוי "זית רענן יפה פרי תאר".


דבר אחר: "זית רענן" -- הה"ד (תהלים מח, ג): "יפה נוף משוש כל הארץ". מהו "יפה נוף"? לשון יוני קורין לכלה נמפי.   "משוש כל הארץ" שלא היה אחד מישראל מיצר כשהיה ביהמ"ק קיים. למה? שהיה אדם נכנס לשם מלא עונות והיה מקריב קרבן ומתכפר לו. אין שמחה גדולה מזו שהיה יוצא צדיק. הוי - "יפה נוף משוש כל הארץ".

כתיב בצור (יחזקאל כז, ג): "צור את אמרת אני כלילת יופי"-- 'את אמרת' אבל אחרים אינם אומרים. אבל ירושלים הכל אומרים שבחה שנאמר (איכה ב, טו): "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי" וכתיב (תהלים מח, ג): "הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב"-- מקום שמקריבין בו קרבנות שנאמר (ויקרא א, יא): "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה".
לכך נאמר "זית רענן יפה פרי תואר" -- כשם שהשמן מאיר כך ביהמ"ק מאיר לכל העולם שנאמר (ישעיה ס, ג): "והלכו גוים לאורך". לכן נקראו אבותינו זית רענן שהם מאירים לכל [באמונתם]. לכך אמר הקב"ה למשה "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ":