שיחת משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג

החלוקה לעולים לתורה

בחלוקה לעולים בתורה, ראוי לציין כי במספר פרשיות ישנם מנהגים שונים בחלוקת העולים, לא רק בין יוצאי תימן לשאר העדות אלא גם בין קהילות שונות (בקרב יוצאי אשכנז וספרד). כך למשל בפרשת בראשית, העולה השישי מתחיל במנהג המקובל בפסוק "זה ספר תולדות אדם" (בראשית ה א). אולם ראיתי בימי חורפי חומשים בהם נדפסה העלייה השישית בפסוק "ויאמר למך לנשיו" (בראשית ד כג), וכמדומני שכך נוהגים בבתי מדרש חסידיים מסויימים. וכהנה רבות. נחום - שיחה 00:27, 7 בנובמבר 2014 (IST)

ענייני נוסח בכתר ארם צובה

הערה חשובה מאד: "נוסח כתר ארם צובא" המופיע בכל הדפוסים המבוססים על כא"צ הקיימים כיום, איננו הנוסח האמיתי של כתר ארם צובא (לפי העדויות), אלא הנוסח האמיתי של כתר ארם צובא שונה בשלושה דברים, שעורכי הדפוסים החליטו, שלא בצדק, שהם טעות בכא"צ. להלן המקומות הנידונים: בפרשת שמות, המילה אליהן. מילה זו מופיעה פעמיים בפסוק, וברוב הספרים הפעם השניה חסרה יו"ד, כך, אלהן. אך בכא"צ לפי העדויות נכתב שם אליהן מלא יו"ד, וכן המסורה של כתר אר"צ מסייעת לנוסח זה (ולא כהמסורה של כת"י לנינגרד וכ"י נוספים המוסרת שהוא חסר). בפרשת בשלח. כי יד על כסיק. מילה אחת לנוסח כתר ארם צובא. בפרשת קדושים. לא תעמוד על דם רעיך. רעיך מלא יו"ד אחר העיי"ן, כך הוא לפי העדויות בכתר אר"צ, וכן המסורה של כתר אר"צ בספר שמואל מסייעת לנוסח זה (נוספה המילה בנביאים, המרמזת על כך שאינו כן בתורה, ואינו כהמסורה של כ"י לנינגרד שלא כתובה שם המילה הזו). כלל העולה, בכתר אר"צ נכתב אליהן, כסיק, רעיך.

העתקתי כאן את הערתו של משתמש אנונימי 213.151.47.136

לגבי "כסיה" הדברים כבר מתועדים היטב במהדורה הזאת. לגבי שתי ההערות האחרות אודה לך אם תכתוב תיעוד מלא לגבי העדויות כדי שאוכל להתייחס כראוי בתיעוד הנוסח. Dovi (שיחה) 13:06, 12 בדצמבר 2018 (IST)