שיחת ביאור:רש"י בראשית א
ארכיון
עריכהאני מאד מאד נגד הדבר הזה. קודם כל ישנן גירסאות רבות בפירוש רש"י שאינך יכול להכריע. ודבר שני ישנם הרבה פירושים על רש"י- מי אמר לך שאתה אומר נכון? ובוודאי שלא עמלת וחקרת מהו הפירוש המתאים וכו' וכו' גם המקורות של רש"י ראויים לביאור - למשל מהרש"י הראשון שאמרת שהוא לקוח מתנחומא ישן וכו' וכו' אם ברצונך להביא ביאור פשוט אז תביא את "השפתי חכמים" ותו לא, ואם ברצונך לעשות עבודת מחקר אזי זה לא המקום וגם אין זה מה שעשית. וגם דעתי ידועה שאין זה המקום כלל לדברים כאלה, כיוון שויקיטקסט אמור להיות אתר לטקסטים שכבר קיימים (ולכן יש "בעיות" עם זכויות יוצרים) ולא ליצור משהן חדש. ואולי מקום הדבר הזה הוא בויקיספר...
- אני מניח שדברייך מתייחסים גם לתנ"ך המבואר (והגמרא שבינתיים יש רק דוגמית ממנה). מצד הצניעות אני חייב להודות שלא עשיתי עבודת מחקר ולא עברתי על כל מפרשי רש"י וגירסאותיו אלא פשוט עיינתי בספר "לפשוטו של רשי" של הרב שמואל גלברד. בדרך כלל הוא לא מאריך בהסברים, אבל המקורות שהוא מביא הם מצויינים, ולרוב, מעיון בהם, אפשר להשתכנע שאכן הם שהיו בפני רש"י ומהם הוא העתיק.
- עכשיו לגופו של עיניין, כשרש"י פירש את התורה, הוא לא ידע בוודאות שהוא מפרש כל מילה אמת לאמיתה. למזלנו הוא אזר אומץ ובכל זאת כתב פירוש לתנ"ך ולגמרא, והציל אותנו מבורות (איך אפשר לדמיין בכלל לימוד דף גמרא בלי רש"י?). הפירוש שהוא כתב היה מעולה לדורו, וגם לדורות שלאחריו, אך עושה רושם שבעוונותינו, היום, בוגרי 12 שנות לימוד מקבלים אנסין (unseen) בתנ"ך צילום של מקראות גדולות, ואפילו את פשט הפסוקים מתקשים להבין. לכן (לדעתי) פירוש בסגנון שאנו בונים פה הוא הכרח לדור.
- לגבי יתרונות נוספים ראה כאן, ולגבי שאלת ויקיספר\ויקיטקסט ראה כאן. בברכה, Ori229
- אורי, מבלי להיכנס לעצם הוויכוח, שבו אני מסכים איתך לחלוטין, הרי שבשימוש בספר של הרב גלברד, חוששני שיש משום הפרת זכויות יוצרים. האם דובי או מישהו אחר פה היה מודע לכך שאתם עושים שימוש עיקרי בספר הזה?
- תודה על התמיכה :-) לגבי זכויות יוצרים, אני לא מעתיק מילה מהספר של הרב גלברד. כמו שכתבתי, הוא כמעט לא מסביר, כך שכל ההסברים הם ממקורות אחרים. 99% מהספר שלו זה ציטוטים מהמדרשים והגמרות שרש"י הושפע מהם, ואני רק כותב, לעיתים, מה הם המקורות. Ori229 17:05, 17 באוגוסט 2007 (IDT)
רש"י לפסוק א, ד"ה "בראשית ברא"
עריכהאני לא בטוח שפירשתי נכון את הדיבור המתחיל הזה. להבנתי, לאחר הפירוש המדרשי, רש"י מביא שתי אפשרויות לפרש כפשוטו:
1. בראשית ברוא ה' את השמים והארץ... כאשר הארץ היתה במצב של תוהו... אז אמר ה': יהי אור. - לפי פירוש זה הדברים שמתוארים בפסוקים א-ב לא נבראו לפני הדברים ביתר הפרק, אלא רק מתארים את התוהו ובוהו שהיה לפני בריאת האור.
2. בראשית (הכל) ברא ה' את השמים והארץ. ולפני שברא את השמים והארץ, היה העולם במצב של תוהו ובוהו, וחושך ומים פזורים בכל העולם. ואח"כ הוא ברא את האור. - לפי פירוש זה הסדר הוא: חושך ומים -> שמים וארץ -> אור וכו' וקשה: כי לא נכתב שנבראו המים, ואם כן, איך כתוב בפסוק ב' שהם היו כבר קיימים? וגם איך זה שהשמים שמורכבים ממים נבראו בלי שנבראו המים?
הבנתי נכון? מה משמעות הביטוי "הא למדת שקדמו המים לארץ"? -- אוֹרי 09:23, 11 בספטמבר 2009 (IDT)
- לגבי 2, אני הבנתי כך: "בתחילת הכל ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ואותה ארץ היתה במצב של תוהו ובוהו וחושך על פני תהום", כלומר הסדר הוא: שמים -> ארץ -> אור. ועל כך מקשה רש"י: אם כוונת הפסוק היא לתאר מה נברא קודם, היה צריך קודם לתאר את בריאת המים, שהרי המים נבראו לפני הארץ, והיה צריך לכתוב "בראשית ברא אלהים את המים, הארץ והשמים". --אראל סגל • שיחה • כ"ד באלול ה'תשס"ט 18:48, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
- ומאיפה ברור לו שהמים נבראו לפני הארץ? בגלל שהארץ התגלתה רק ביום השלישי לבריאה? -- אוֹרי 20:40, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
- כי לא מסופר על בריאת המים, אבל מסופר שהם היו קיימים - "ורוח אלהים מרחפת על פני המים", מכאן אפשר ללמוד שהמים היו קיימים עוד לפני בריאת הארץ.
- רש"י מנסה להוכיח, שהפסוקים הראשונים בתורה לא נועדו לתת תיאור מקיף וממצה של בריאת העולם. יש הרבה פרטים הקשורים לבריאת העולם שאינם מסופרים שם.--אראל סגל • שיחה • כ"ה באלול ה'תשס"ט 15:41, 14 בספטמבר 2009 (IDT)
- תודה. נראה לי שבעצם אנחנו מבינים אותו דבר. -- אוֹרי 22:10, 14 בספטמבר 2009 (IDT)
למה הדף עולה כל כך לאט?
עריכה(העברה מדף אחר) משום מה הדפים של ביאורי רש"י עולים אצלי מאד לאט. יש לך מושג למה? --אראל סגל • שיחה • כ"ד באלול ה'תשס"ט 18:41, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
- שאלה טובה. אני באמת לא יודע. הרי אין הבדל מהותי בין ביאור:בבלי ברכות דף ב למשל לדפי של ביאורי רש"י: בשניהם מופיעה תבנית:ב הרבה פעמים, ויש הערות שוליים. ההבדל היחיד הוא שבדפי ביאורי רש"י הפסוקים מצוטטים באופן אוטומטי, אבל אני לא חושב שזה צריך להיות כבר כל כך. -- אוֹרי 20:43, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
- יש דרך לבדוק אם זו הסיבה - להחליף את כל התבניות "{{צ-ברשי..." ב: "{{ס:צ-ברשי...", מה שיגרום להכללה ישירה של תוכן התבנית בדף, כמו שעשיתי עכשיו בפסוק א. --אראל סגל • שיחה • כ"ו באלול ה'תשס"ט 21:45, 15 בספטמבר 2009 (IDT)