שיחת ביאור:כיצד יש מדרשי חז"ל הסותרים פסוקים מפורשים
רציתי טיפה להאריך בזה אבל אתמצת: בהגות היהודית אנו מוצאים שתי דרכים להתמודד עם קושי של פשט מוסר מסורת הלכתית: וזה גם ה"מאבק" בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ, האם היא מבארת את התורה שבכתב או שמא היא חוקים שנמסרו למשה והחוקים יכולים להישען על הפסוקים בתור אסמכתא אבל אין זה חובה-
1. אם התורה שבעל פה אמורה לבאר את התורה שבכתב: ז"א שהתורה שבכתב היא קודקס ההלכתי, לא ברור למה היא קיצרה כ"כ או לא כתבה דברים פשוטים (תפילין, שחיטה) ודווקא האריכה בסיפורים וקרבנות.
2.דעת הגר"א באמת שהלכה עוקרת מקרא, וגם אם בתורה אפילו מפורש להיפך מההלכה עדיין הלכה עוקרת מקרא. אפשר להוסיף לזה את פירוש הרשב"ם לתפילין שמפרש את זה כנגד ההלכה שלומדת מהפסוקים של "טוטפות" שאלו תפילין.
דבר אחר: לפעמים נראה שחז"ל ורש"י מפרשים לגמרי ההיפך מהפשט. ודווקא הם כל הזמן שונים "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" נחמה ליבוביץ' מרבה לעסוק בזה [יותר ב"הוראת פרשני התורה" למורים, מאשר בעיונים או בגליונות].
- אתה מתכוון לרשב"ם על שמות יג ט?
- "לאות על ידך - לפי עומק פשוטו, יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך."
- את השיטה של הגר"א אני לא יכול לשלב במאמר זה, כי הוא לא מתרץ אלא פשוט אומר שיש פשט ויש חז"ל והם סותרים וככה זה. מאוד מעניין אותי לראות מה נחמה ליבוביץ מסבירה בנידון, אנסה לשים את ידי על הספר הזה, ואשמח אם תוכל לצטט ממנו מעט. Ori229
הוכחות בחז"ל עריכה
בחז"ל אנו מוצאים מפורשות שהפרשנות שלהם אינה לעקור דבר מן התורה ח"ו אלא קיבלו אותה במסורת איש מפי איש עד משה רבינו.
- ראשית, אמרו חז"ל משה קיבל תורה מסיני ומסרה... מה הוא מסר? למסירת טקסט כתוב לא צריך את משה רבינו, אלא בודאי הכונה לפרשנות המקראות.
- אך כאן נבוא למקור מפורש יותר:
- (ברכות ה.): "וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב (שמות כד, יב): "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" - "לוחות" אלו עשרת הדברות "תורה" זה מקרא "והמצוה" זו משנה "אשר כתבתי" אלו נביאים וכתובים "להורותם" זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני"
- ולמעשה היה על זה ויכוח בין הבייתוסים לחז"ל כפי שאנו מוצאים:
- (מגילת תענית ד): "שהיו ביתוסין אומרים: (שמות כא, כד): "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן". הפיל אדם שינו חבירו יפיל את שינו. סמא את עינו של חבירו יסמא את עינו. יהיו שוים כאחד. (דברים כב, יז): "וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר" דברים ככתבן. (דברים כה, ט): "וְיָרְקָה בְּפָנָיו" שתהא רוקקת בפניו."
- "אמרו להם חכמים והלא כתוב (שמות כד, יב): "הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם". התורה אשר כתבתי, והמצוה להורותם. וכתיב (דברים לא, יט): "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ" זה מקרא. "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" אלו הלכות." כלומר ההלכות שנמסרו למשה בסיני כיצד לדרוש את הפסוקים.
בסופו של דבר הצליחו הצליחו חז"ל לבטל את דיניהם ו"אותו היום שבטלוהו עשאוהו יום טוב".
- תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • ל' סיוון ה'תשס"ט
- ישנם פרשנים רבים שמנסים להסביר את הקשר בין מדרשים ספציפיים לבין פשט הכתובים. ניסיתי לרכז את המאמרים העוסקים בנושא תחת קטגוריה:מדרשי הלכה וקטגוריה:מדרשי אגדה. --אראל סגל 11:20, 22 ביוני 2009 (IDT)