שיחה:תרומה הבדילנו

ניקוד והגהה על פי הנוסח אצל גרינברג (ספר אלקטרוני: ), כתב היד Codex Gaster No.4, בתוספת שינויי הנוסחאות שם. שינויי נוסחאות נוספים על פי סרטון. מלאות וחסרות נכתבו לפי המקובל בעברית מנוקדת מודרנית. ישולב לאחר תגובות ויקיעורכים.

נוסח מנוקד

בָּרוּךְ אַתָּה ייי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ייי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ מִכָּל עָם
וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן
בָּחַר בָּנוּ וַיְגַדְּלֵנוּ
רָצָה בָנוּ וַיְפַאֲרֵנוּ:
תְּרוּמָה הִבְדִּילָנוּ^[1] מִכָּל עָם
אֶרֶץ חֶמְדָּה הִנְחִיל אוֹתָנוּ
קִדַּשׁ אֶת שְׁמוֹ בָּעוֹלָם
בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשוּ אֶת רְצוֹנוֹ
גְּבוּרוֹת עָשָׂה לְמַעֲנֵהוּ
וְאֵין חֵקֶר לְנִפְלְאוֹתָיו:
עֲדַת קְדוֹשִׁים אוֹתָנוּ קָרָא
כֶּרֶם חֶמְדָּה וְנֶטַע^[2] שַׁעֲשֻׁעִים
וַיִּקְרָאֵם סְגוּלָה לִשְׁמוֹ
וְרֵאשִׁית לְקָחָם מִכָּל גּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת
שֶׁהֵם מְשׁוּלִים בִּצְבָא מָרוֹם
וּמְכוֹנָנִים כְּכוֹכְבֵי רָקִיעַ
וְיִהְיוּ עֶלְיוֹנִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל
וְנִכְבָּדִים עַל כָּל הָאֻמּוֹת
זִיו פְּנֵיהֶם כְּזִיו הַשֶּׁמֶש
וּמַרְאֵה דְמוּתָם כְּמַלְאֲכֵי שָׁרֵת:
לָהֶם יִרְאוּ מְלָכִים וְקָמוּ
שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ
לְמַעַן ייי צְבָאוֹת אֲשֶׁר בָּם בָּחַר:^[3]
כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם
כִּי הֵם זֶרַע בֵּרֵךְ ייי:
וַיְקַדְּשֵנוּ קְדֻשַּׁת עוֹלָם
וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל עָלֵינוּ קָרָא
אוֹתָנוּ קָרָא עֵדָה לִשְׁמוֹ
סְגֻלָּה וְנַחֲלָה מִיְּמוֹת עוֹלָם:
וַיְקָרְבֵנוּ^[4] לִפְנֵי הַר סִינַי
וַיַּגִּישֵׁנוּ לִפְנֵי חוֹרֵב:
וַיּוֹרִישֵׁנוּ דִּבְרֵי חַיִּים
כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע הֲדָרוֹ:
וַיַּעַשׂ לָנוּ ייי אֱלֹהֵינוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת
וַיִּגְאָלֵנוּ מִיַּד אוֹיֵב:
וַתִּתֵּן^[5] ייי אֱלֹהֵינוּ
מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת
חֻקִּים וּמִצְווֹת טוֹבִים:
וַתִּתֵּן לָנוּ ייי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה^[6]
מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה
חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן:
אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה
אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה
זְמַן חֵירוּתֵנוּ
בְּאַהֲבָה
זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:
וַיִּבְחַר בּוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה^[7] מִכָּל הַיָּמִים
וַיִּרְצֶה בוֹ וַיְקַדְּשֵׁהוּ מִכָּל הַזְּמַנִּים
לִהְיוֹת מְהַלְּלִים בּוֹ עַל פִּלְאֵי מַעֲשָׂיו
לִהְיוֹת מַזְכִּירִים אוֹתוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:
לְהוֹדִיעַ כִּי בוֹ הוֹצִיא ייי אֶת עֲבָדָיו מִמִּצְרַיִם
מִכּוּר הַבַּרְזֶל אוֹתָנוּ מִלֵּט
לְהוֹדִיעַ כִּי בוֹ עָשָׂה ייי נְקָמוֹת בְּאֹיְבֵיהֶם
וּבוֹ שָׁקַע^[8] צָרֵיהֶם בַּיָּם.^[9]
לְהוֹדִיעַ כִּי בוֹ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם עוֹל מַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן
וְעָבְדוּהוּ^[10] בְּלֵבָב שָׁלֵם:
לְהוֹדִיעַ כִּי בוֹ עָשָׂה ייי אֱלֹהֵינוּ^[11] נִסִּים וּגְבוּרוֹת לְאוֹהֲבָיו
וְנִפְלָאוֹת רַבּוֹת לִבְנֵי יְדִידָיו:
כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים
וּמוֹעֲדֵי קָדְשְׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ
בָּרוּך אַתָּה ייי מְקַדֵּשׁ ^[12]יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:
בָּרוּך אַתָּה ייי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

הערות שוליים

1. במקור מנוקד: הִבְדִּילֵנוּ
2. במקור מנוקד: וְנָטַע, ואולי צ"ל: וּנְטַע
3. ב-Codex Gaster No. 6 (להלן, ג') נוסף לְמַעַן ייי אֲשֶׁר נֶאֱמָן, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֲשֶר בָּם בָּחַר
4. במקור מנוקד: וַיְקַרְבֵנוּ
5. נ"א: וַיִּתֵּן לָנוּ
6. בנוסח אחר מושמטת המילה "באהבה".
7. ג משמיט "ביום הזה"
8. נוסח אחר: שִׁקַּע
9. ג מחליף בין "להודיע כי בו עשה... בים" לבין "להודיע כי בו הוציא... מלט".
10. בנוסח אחר: וַעֲבָדוּהוּ
11. בנ"א חסרה המלה אלהינו
12. ג מוסיף: הַשַּׁבָּת וְ

תגובות

לעניות דעתי אין לנקד על פי "נוסח תימני מוקלט", כי אם על פי כללי הניקוד המקובלים על פי דקדוק לשון הקודש, על ידי דימוי למקבילות במקרא וכיוצ"ב, וע"פ כללי האקדמיה ללשון העברית במקום שאין הכרעה מן המקרא. כבודו של המקליט התימני במקומו מונח, אולם אין הוא או הוויקיעורך המפענח את קריאתו בהכרח בר סמכא בתחום. בברכה, נחום - שיחה 23:57, 5 באפריל 2017 (IDT)

אמנם. הניקוד בעיקרו הוא על פי כללי הדקדוק (לפי מיטב הבנתי), אלא:

א. יש כמה מקומות שאין להם הכרע (בעיקר בשאלת דגש קל אחרי הברה פתוחה, וצירי לעומת פתח בעה"פ)

ב. הגהתי את הנוסח עצמו על פי ההקלטה, והוספתי נ"א.

מכל מקום, גם אם ויקיעורך מסוים מאמין בידיעתו את כללי הניקוד, עדיין יש לו מקום להטיל ספק, ולבקש את עזרתם של ויקיעורכים אחרים כדי לא להוציא מתחת ידיו דבר שאולי אינו מתוקן. נדב ס (שיחה) 08:53, 6 באפריל 2017 (IDT)

קודם כל: נדב- מרשים מאוד! חשבתי לנקד, אבל לי היה לוקח יותר מידי זמן, אז חשבתי שלא אשקיע בזה, והשלמתי שלא אספיק לפני החג. אשמח לשיתוף-פעולה איתי. כרגע אני רוצה לטפל בעיצוב של הפיוט, ועניינים דומים (ואשמח לעזרה...).

לגופו של עניין: אני סבור שכל ניקוד הוא טוב, באופן ראשוני. לפחות כשיש ניקוד, יש סבירות שהטקסט ישמש בפועל, בתפילה וכד'. אני חושב להוסיפו לקידושי בשנה זו, בע"ה.
עם זאת, אני מנסה לדייק מהכת"י, והנוסח המופיע במקור: זאב חנוך גרינברג, סדר הגדה כמנהג תימן, ע"פ כתבי יד. לונדון, תרנ"ו/1896. עמ' 1-2. ספר אלקטרוני:  הוא מנוקד, ואני סבור שעדיף לבסס את הניקוד על-פיו.

ג"כ: לא הצלחתי לפתוח את הקישור יוטיוב; נא לבדוק ולתקנו. כיון שלא ראיתי את דף היוטיוב, לא יכולתי לראות את מקור ה" נ"א " שציינת. כפי שכתבתי בפתיח לערך, ישנם גירסאות שונות. אבל אעדיף, בינתיים לא להביא את כל השינויי נוסחאות. מי שמעוניין- הם מרוכזים באתר "מאגרים", שהוספתי קישור אליו בתחתית הדף. שילוני (שיחה) 10:02, 6 באפריל 2017 (IDT)

ערכתי והגהתי לפי הדפוס שהפנית אליו. נדב ס (שיחה) 17:29, 7 באפריל 2017 (IDT)

חשוב לציין עבור כל מי שחשקה נפשו להוסיף נוסח זה לקידושו, שנוסח זה אינו מקובל ברוב עדות ישראל ונאסר לשימוש על ידי גדולי הפוסקים מימי הגאונים ואילך. כמובן שאם יש לכם מסורת אבות על היות נוסח זה נהוג בעדתכם, קיימא לן "מנהג מבטל הלכה". לכל השאר, אפשר פשוט לשורר את הפיוט בנעימה כלשהי בנפרד מהקידוש וללא שמות ה', כפי ששרים שאר פיוטים. לתשומת ליבכם.--נחום - שיחה 21:17, 8 באפריל 2017 (IDT)

ממש אין לי פנאי להאריך בעניין עתה, ערב פסח, אבל, מכיון שכתבת "כפי ששרים שאר פיוטים" ניעורתי להדגיש: כדאי לחשוב 'לְמָה התכוון המשורר' ? בזמירות כגון אלו:

• שמרו שבתותי, וְלְּווּ עָלַי בָּנַי
  וְעִדְּנוּ מַעֲדַנַי,
  שַׁבָּת הַיּוֹם לה'.
  
• שבת היום לה': שַׁבָּת הַיּוֹם לה'
  מְאֹד צָהֲלוּ בְּרִנּוּנַי,
  וְגַם הַרְבּוּ מַעֲדָנַיּ,
  
• צור משלו: צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנַי.
  שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.

ברור שמשוררים אלו, שהיו גם ת"ח גדולים, התכוונו ש'יאמרו' שם ה' "אדונָי", כדי שיבטא את החריזה בשיר. שיחרוז עם מַעֲדַנַי, רִנּוּנַי ו-אֱמוּנַי. וכגון אלו יש עוד רבים.

גם אם אתה אינך נוהג לבטא את שם השם בזמירות אלו, וגם אם יש פוסקים שמורים לנהוג כך, הרי שהפייטנים עצמם מורים אחרת, והנוהג על פיהם יש לו על מה לסמוך. שילוני (שיחה) 10:45, 9 באפריל 2017 (IDT)

התכוונתי לשם ה' בפתיח: "ברוך אתה ייי" וכו', וכן בסיום, שהנוהג לומר זאת יש בו חשש ברכה לבטלה לדעת הפוסקים האוסרים. לא התכוונתי לשם ה' בגוף הפיוט.--נחום - שיחה 14:54, 9 באפריל 2017 (IDT)

הוספתי קצת הגהות בפנים.--נחום - שיחה 21:27, 8 באפריל 2017 (IDT)

תודה לך על ההגהות. חלקן הגדול היו תיקונים של טעויות מחוסר תשומת לב שלי. נדב ס (שיחה) 01:05, 9 באפריל 2017 (IDT)