צור משלו

צור משלו, לחן של ?, בביצוע חיים משה , מתוך ממעמקים קראתיך

לא מנוקד

צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי

הזן את עולמו רוענו אבינו

אכלנו את לחמו ויינו שתינו

על כן נודה לשמו ונהללו בפינו

אמרנו וענינו אין קדוש כ יי

בשיר וקול תודה נברך לאלקינו

על ארץ חמדה ^[1]טובה שהנחיל לאבותינו

מזון וצידה השביע לנפשנו

חסדו גבר עלינו ואמת יי

רחם בחסדך על עמך צורנו

על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו

בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו

רוח אפינו משיח יי

יבנה המקדש עיר ציון תמלא

ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה

הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה

על כוס יין מלא כברכת יי

צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי

מנוקד

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ,	בָּרְכוּ אֱמוּנַי.
שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ	כִּדְבַר יְיָ.
הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,	רוֹעֵנוּ אָבִינוּ,
אָכַלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,	וְיֵינוֹ שָׁתִינוּ,
עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,	וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ,
	אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ,	אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ,	בָּרְכוּ אֱמוּנַי.
שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ	כִּדְבַר יְיָ.
בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה	נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵינוּ,
עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה	טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ.
מָזוֹן וְצֵדָה	הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ,
	חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ,	וֶאֱמֶת יְיָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ,	בָּרְכוּ אֱמוּנַי.
שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ	כִּדְבַר יְיָ.
רַחֵם בְּחַסְדֶךָ	עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ,
עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ,	זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ,
בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ	יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ,
	רוּחַ אַפֵּינוּ	מְשִׁיחַ יְיָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ,	בָּרְכוּ אֱמוּנַי.
שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ	כִּדְבַר יְיָ.
יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ,	עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא,
וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,	וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה,
הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ	יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה,
	עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא,	כְּבִרְכַּת יְיָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ,	בָּרְכוּ אֱמוּנַי.
שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ	כִּדְבַר יְיָ.

1. בנוסח אשכנז א"א "טובה"