שולחן ערוך יורה דעה שפא ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

נדה שנזדמנה זמן טבילתה בימי אבלה אינה טובלת (טור בשם ר"ת וע"פ ומהרי"ק שורש ל"ה):

הגה: וכל שכן שאינה רוחצת ללבוש לבנים אבל מיד אחר ז' אע"פ שנהגו איסור ברחיצה כל ל' מ"מ היא מותרת רק שתשנה רחיצה קצת (א"ז בסוף הלכות אבל) וחלוק לבן תלבוש וסדין לבן תציע שלא תבא לידי ספק (תשובת מהרי"ל סימן ט"ו):

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(ג) וכ"ש שאינה רוחצת כו'. כלומר כיון דטבילה דאיכא למ"ד טבילה בזמנה מצוה אסורה כ"ש רחיצה ללבוש לבנים ובתשו' משאת בנימין סימן ה' חלק על הרב דדוקא טבילה קי"ל דאסור כיון שאינו לצורך אבל רחיצה ללבון איכא צורך מצוה הלכך בין בתשע' באב בין בז' ימי אבלה תלביש ותציע כדרכה כשאר ימות השנים והרחיצה צריכה לשנות קצת וכמ"ש הא"ז והיינו שלא תרחוץ רק באותו מקום ובין ירכותיה בין בחמין בין בצונן ע"כ דבריו:
 

ט"ז - טורי זהב

וכ"ש שאינה רוחצת ללבוש לבנים כו'. בתשובת מהרי"ל סימן ט"ז כתב וז"ל ואסור בתשמיש המטה ואסור לטבול טבילת מצוה ביוה"כ ותשעה באב דכדאי הוא בית אלהינו כו' וכן בז' ימי אבילות אבל תוך ל' שרי לטבול ולשמש ואפי' לרחוץ כדי ללבן כ' באור זרוע דשרי רק שתשנה הרחיצה קצת אבל חלוק לבן ודאי תלביש וסדין לבן ודאי תציע שלא תבוא לידי ספק עכ"ל. כ' אחי הגאון מוהר"ר יצחק הלוי ז"ל דהאי אבל חלוק לבן כו' קאי נמי אתוך ז' וכן מבואר בבית יוסף שכתב שתוך ז' שרי לרחוץ רק שתשנה הרחיצ' קצת כו' ורמ"א כאן הבין שמהרי"ל כ' אבל חלוק לבן כו' קאי אתוך ל' דוקא משמע דתוך ז' אסור לרחוץ ללבישת ליבון והוא תימה דהא לאו רחיצה של תענוג היא ואמאי אסורה והא דאסו' רחיצה של טבילה היינו שהיא ללא צורך כיון שאסורה בתשמיש אבל רחיצה של ליבון אמאי אסורה ועל כל פנים נ"ל דגם רמ"א לא נתכוין כאן לדחות לבישת הליבון לגמרי עד אחר ז' דזה פשיטא שאינו שהרי אפשר לה ללבוש ליבון בלא רחיצה לגמרי כמ"ש ביורה דעה סי' קצ"ו סעיף ג' בהג"ה דאפילו לא רחצה רק פניה של מטה סגי ובשעת הדחק סגי אפילו בלא רחיצה כלל רק שהחלוק נקי כו' ולמה נדחה כאן בחנם לבישת הליבון אלא ודאי שלא נתכוין רמ"א לדחות לבישת הליבון כלל אלא הרחיצה לחוד הוא דאסור:

ושוב ראיתי בתשו' משאת בנימין סימן ה' דמתיר אפי' לרחוץ בתוך שבעה ללבוש לבנים וחולק על רמ"א בכאן ודבריו נכונים אלא דמ"מ למעשה נראה לי דאין לה לרחוץ ללבישת ליבון אלא שתרחץ פניה של מטה ותלבוש חלוק נקי לא לבן ממש ותספור שבעה נקיים כנ"ל ברור ונכון והמחמיר בזה לדחות לבישת הליבון לגמרי הוא מן המתמיהים:
כתב רש"ל מהר"ם היה בעל ברית תוך ל' יום של אביו ורחץ בלילה שלפני המילה ונתן טעם לדבריו דהוה כרגל לגביה דידיה וחומרא בעלמא נהגו אבותינו ברחיצה עכ"ל:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש