שולחן ערוך יורה דעה שמה ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

איזהו מאבד עצמו לדעת? כגון שאמר הרי הוא עולה לראש הגג, וראוהו שעלה מיד דרך כעס, או שהיה מיצר ונפל ומת -- הרי זה בחזקת שאיבד עצמו לדעת. אבל אם ראוהו חנוק ותלוי באילן או הרוג ומושלך על גבי סייפו הרי הוא בחזקת כל המתים ומתעסקים עמו ואין מונעין ממנו דבר.

הגה: מי שגנב וגזל ועל ידי זה נהרג בדין מלכות -- מתאבלים עליו, אם אין בו סכנה מפני אימת המלכות, ולא מקרי מאבד לדעת (מהרי"ו סימן קי"ד)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ג) כגון שאמר הרי הוא עולה כו'. וכ' הרמב"ן אע"פ שלא ראוהו מפיל עצמו כיון שאמר הריני עולה לראש הגג ואפיל עצמי ואמות חזקה לדעת עשה וכ' הב"ח בשם מהרש"ל דאפי' אמר ראו שאני עולה כו' ולא ראוהו עולה אדבוריה לחוד לא סמכינן ואינו בחזקת מאבד עצמו לדעת וכתב שדבריו נכונים:

(ד) או הרוג כו'. ע"ל סי' שס"ד סעיף ד' דין הרוגים:

(ה) מי שגנב כו'. משמע דר"ל דל"ת דכיון שגנב וגזל והתיר עצמו למיתה בדיניהם לא יתאבל עליו דה"ל מאבד עצמו לדעת קמ"ל דלא לפי שהיה סבור שיוכל לברוח אבל משום עבירה דגנב וגזל מתאבלי' עליו דלא חשוב כפורש מדרכי הציבור דלקמן סעיף ה' כך משמע מדברי הרב וכן כתב הרשב"א בתשובה ס"ס תשס"ג דאחד מבעלי עבירה כגזלנים וכה"ג אינן בכלל הפורשים מדרכי הצבור ולפ"ז בגנב וגזלן שמתו על מטתן מתאבלין עליהן וכתב הב"ח שכן נוהגין ואע"פ שבתשו' מהרי"ו סי' קי"ד כתב אמעשה דגנב שנהרג בדיניהם וז"ל ומ"ש בספרים שקבל הגונב כו' לא ידענא פירושו ובודאי שיש לו כפרה וחלק לעוה"ב דאפי' הרוגי ב"ד יש להם חלק לעוה"ב אפילו עובדי כוכבים כדאיתא בפרק נגמר הדין אומרי' לו התודה שכל המתודה יש לו חל"ה וה"נ מסתמא התודה כמ"ש כו' אין ר"ל דדוקא מיתתו שנהרג הוי כפרה וכמו שהבין הב"ח מדבריו אלא ה"ה מת על מטתו הוי כפרה כשמתודה אלא דעובדא דהתם הוי בנהרג מיהו לעיל סי' ש"מ סעיף ה' כתב הרב דברגיל לעשות עבירה אין מתאבלין עליו ונראה דהיינו כשלא התודה קודם מיתתו:



באר היטב

(ב) שאמר: וכ' מהרש"ל דאם לא ראוהו עולה אדיבוריה לא סמכינן ואינו בחזקת מאבד עצמו לדעת וכ' הב"ח שדבריו נכונים.

(ג) שגנב: כ' הש"ך משמע דמשום עבירה דגנבה וגזלה לא חשיב כפורש מדרכי הצבור ומתאבלים עליו ולפ"ז בגנב וגזלן שמתו על מטתן יש להתאבל עליהן וכתב הב"ח שכן נוהגין והיינו כשהתודה קודם מיתתו ומ"ש הרב בסימן ש"מ ס"ה דברגיל לעשות עבירה אין מתאבלין עליו נראה דהיינו כשלא התודה קודם מיתתו. עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש