שולחן ערוך יורה דעה שיב א
שולחן ערוך יורה דעה · שיב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
הנוטל שכר להיות רואה בכורות -- אין שוחטין על פיו אלא אם כן היה מומחה גדול וידעו בו חכמים שאין כמותו ופסקו לו שכר על הראיה והביקור. וצריך שיתנו לו שכרו בין יהיה המום קבוע ויתירנו, בין אם לא יהיה קבוע. ולא יתנו לו שכר על הבהמה אלא פעם אחת ורואה אותה לעולם כל זמן שמביאין אותה כדי שלא יבא לידי חשד.
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(א) ולא יתנו לו שכר על הבהמה אלא פעם א' כו'. שאל"כ כשלא היה מתירו היו אומרים זה מום קבוע הוא ואותו שלא התירו היינו כדי שיבא אליו עוד פעם אחרת וישלם לו פעם שנית:
ט"ז - טורי זהב
ופסקו לו שכר כו'. בטור כתוב והוא שיהיה שכר בטילתו ניכר ואם הוא פועל ומבטל ממלאכתו כדי לראות נותן לו שכרו כפועל שיש לו מלאכה כזו שבטל ממנה וכמה הוא רוצה ליקח כדי לישב בטל כן יתן לו עכ"ל ובסי' קע"ז לא כתב הטור כן אלא אומדין כמה אדם בטל רוצה ליקח ולעשות עסק זה ובח"מ גבי השבת אבידה בסי' רס"ד כתב כמה אדם רוצה ליקח לבטל ממלאכתו ולעשות מלאכה זו דהשבת אבידה וצריך טעם למה חילק בזה ביניהם והלא בגמרא אמרי' בכל הנהו תלת חד לישנא דישלם כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה ובתוס' פ' איזהו נשך הבאתים בסי' קע"ז כתבו דדוקא גבי אבק רבית הקילו ודי בזה שישלם לו כאדם בטל לגמרי וכמו שביארנו שם דבריהם לפי פירושו של הטור ולפי פי' ב"י אך אסיקו שם בתוס' מ"מ בהשבת אבידה צריך ליתן כפירש"י דהיינו כמה אדם רוצה לפחות ממלאכה כבידה שהוא רגיל בה ולעסוק במלאכה קלה כזו וא"כ נוטל שכר גם על השבת אבידה אע"ג שאין ליקח שכר על זה מ"מ כיון שהוא מתבטל ממלאכה ועל כרחך צריך ליתן לו ביטול שלו הותר לו גם ליקח שכר על ההשבה וכן לענין דן את הדין דאמרינן עליה נוטל שכרו כפועל בטל דהיינו הך שמביא הטור כאן לענין ראיית בכור ג"כ כיון שמבטל ממלאכה יכול ליטול שכר ע"כ וא"כ צ"ע על הטור למה כתב כאן כאלו יושב בטל ולא כתב שיכול ליטול שכר על הראיה עצמה כיון שמתבטל ממלאכה ונראה דהטור ס"ל דבראיית בכור אין שייך כלל מלאכה על כן אין שייך כאן רק לומר כמה יקח וישב בטל ועל ההליכה שהולך לראות נראה פשוט שהיתר גמור ליקח שכר עליה כדאיתא בסוף פרק האיש מקדש כאן בשכר הבאה ומילוי כו':
בין אם לא יהיה קבוע. מפני החשד:
ורואה אותה לעולם. הטור כתב זה בשם הרמב"ם ותמה הב"י שהרי תלמוד ערוך הוא דתרי זימני לא תקינו ליה רבנן ולא קשה מידי דבגמ' (ס"ד) [י"ל] דלא תקינו ליה שכר אבל הוא אינו חייב לראות פעם אחרת וכן הוא באמת לחד תירוצא בתוס' שם קמ"ל הרמב"ם דחייב לראות לעולם:
באר היטב
(א) שכר: בטור כתב והוא שיהא שכר בטילתו ניכר ואם הוא פועל ומבטל ממלאכתו נותן לו שכרו כפועל דהיינו כמה רוצה ליקח מי שיש לו מלאכה כזו כדי לישב בטל. וכתב הט"ז דעל ההליכה שהולך לראות נראה פשוט שהיתר גמור הוא ליקח שכר עליה.