באר היטב על יורה דעה שיב

סעיף אעריכה

(א) שכר:    בטור כתב והוא שיהא שכר בטילתו ניכר ואם הוא פועל ומבטל ממלאכתו נותן לו שכרו כפועל דהיינו כמה רוצה ליקח מי שיש לו מלאכה כזו כדי לישב בטל. וכתב הט"ז דעל ההליכה שהולך לראות נראה פשוט שהיתר גמור הוא ליקח שכר עליה.

סעיף בעריכה

(ב) לעצמו:    כתב הט"ז הטעם מפני החשד וקשה לי ממ"ש הרמ"א סי' י"ח סעיף י"ח שנהגו בקצת מקומות שאין אדם שוחט ובודק לעצמו משמע דמדינא מותר שוב ראיתי שבפ"ב דנגעים הקשה הר"ש כן וחילק בין היכא דאיתחזק איסורא וכו' ובזה מתורץ נמי במה שבודק לעצמו דנשחטה הותרה וכי תימא א"כ על השחיטה לא יהיה נאמן על עצמו דהא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת בזה סמכינן על רוב מצויין אצל שחיטה מומחים הם עכ"ל ובענין ראיית מומין בי"ט עיין מדינים אלו באורח חיים סי' תצ"ח סעיף ט'.