שולחן ערוך יורה דעה שטז ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

בהמה שראינוה חולבת וידענו שלא ילדה אם אח"כ ראינוה מניקה ולא ידענו אם ילדה אותו ולד אם לא הרי זה בחזקת שילדתו:

מפרשים

 

(ח) וידענו שלא ילדה. כלומר שחולבת אע"פ שלא ילדה כבר לכך דוקא כשמניקת הרי היא בחזקת שילדתו וא"כ גם הבא אחריו פטור מבכורה הא לאו הכי בלאו הכי הבא אחריו פטור מבכורה להמחבר ולדידן אפילו בסתמא אמרינן שחלב אינו פוטר אא"כ ראינוה מניקה דאמרינן זה שמניקתו חייב בבכורה דשמא ילדתו עכשיו הואיל והוא כרוך אחריה והבא אחריו פטור בבכורה ממ"נ וכדלקמן:

(ט) הרי זה בחזקת שילדתו. לאו למימרא דודאי ילדתו דליתא וכדלעיל סעיף ב' ס"ק ו' אלא קאמר בחזקת ילדתו לאשמועינן דאותו ולד שילדה אח"כ בבית ישראל חייב בבכורה דהרי הוא בחזקת שילדתו כלומר שמא ילדתו וכ"כ הט"ו לעיל סימן ט"ז סעיף ה' אם הוא כרוך אחריה חזקה שהיא אמו וע"כ ר"ל שמא היא אמו ולענין אותו ואת בנו אסור לכתחלה אבל ודאי אמו ולענין מלקות לא וכמ"ש שם בס"ק ה' ואם כן ה"ה הכא שזה שילדתו הוא ספק בכור ויאכל במומו לבעלים וכן מוכח בש"ס ממאי דסלקא בתיקו אליבא דרשב"ג ע"ש וזה שבא אחריו פטור בבכורה ממ"נ דאפי' תימא לא ילדתו מ"מ אינה מרחמת עליו אלא א"כ ילדה וכדלעיל סעיף ב':
 

(ד) שילדתו:    כתב הש"ך לאו למימרא דודאי ילדתו דליתא אלא אשמועינן דאותו ולד שילדה אח"כ בבית ישראל חייב בבכורה דהרי הוא בחזקת שילדתו כלומר שמא ילדתו והוי ספק בכור ויאכל במומו לבעלים והבא אחריו פטור מבכורה ממ"נ דאפי' תימא לא ילדתו מ"מ אינה מרחמת עליו אא"כ ילדה וכדלעיל ס"ב עכ"ל.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש