שולחן ערוך יורה דעה שה ד

כתב לכהן שהוא חייב לו חמשה סלעים בשביל פדיון בנו חייב ליתנם לו ובנו אינו פדוי (טור בשם ה"ג).

אמר לכהן שנותן לו לפדות את בנו אסור לחזור בו מיהו אם חזר הוי חזרה (מרדכי ס"פ כל הגט) (ועיין לעיל סי' רס"ד):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ג) ובנו אין פדוי. משום גזירה שמא יאמרו פודין בשטרות:

(ד) וע"ל סי' דצ"ד. ט"ס הוא כי לא נזכר שם דבר מזה אלא צ"ל רס"ד כי שם ס"א בהג"ה נתבארו דינים אלו גבי מילה:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

חייב ליתנם לו. דמן התורה פדוי במה שמחייב עצמו בשטר לכהן בשביל הפדיון אלא דחכמים אמרו שלא יהא פדוי גזירה שמא יאמרו פודין בשטרות שיתן לכהן שט"ח על האחרים:

וע"ל סי' רס"ד. כן צ"ל דגבי מילה כתב ג"כ דינים אלו:

באר היטב

עריכה

(ג) אינו: גזירה שמא יאמרו שפודין בשטרות.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}