שולחן ערוך יורה דעה רפא א
שולחן ערוך יורה דעה · רפא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
- ספר תורה שכתבו אפיקורוס -- ישרף.
- כתבו כנעני -- יגנז.
- נמצא ביד אפיקורוס ואינו יודע מי כתבו -- יגנז.
נמצא ביד כנעני ואינו יודע מי כתבו -- יש מי שמכשיר ויש אומרים יגנז. וחייבין הצבור לקנותו ממנו בכדי דמיו או יותר מעט ולגנוז כדי שלא יזלזל בו. ואם רצה להעלות בדמיו יותר מכדי דמיו הרבה -- מניחין אותו בידו.
ואם הוחזקו שבזזו כנענים ספרי ישראל -- תולים שאותם ספרים שלהם היו וקורין בהם.
מפרשים
(א) אפיקורוס. הוא מין האדוק בעבודת כוכבים ומסתמא לשם עבודת כוכבים כתבו:
(ב) ישרף. ובא"ח סימן ל"ט ס"ד גבי תפילין כתב די"א דיגנזו ועב"ח שם:
(ג) כתבו כנעני. אפילו כתבו למכור לישראל. תוספות. ופשוט הוא דלא עדיף מעבד ואשה דלקמן סעיף ג':
(ד) יש מי שמכשיר. ובא"ח שם ס"ד גבי תפילין כתב סתם דכשרים וכן כתב הטור ועיין בב"י שם כתב ישוב לזה:
(ה) וחייבים הצבור כו'. ומשמע בש"ס דאין לומר לעובד כוכבים שיתן לו בזול יותר מדאי פן יכעוס וישליכה למקום האבוד וכ"כ ב"י ומביאו ד"מ:
(ה*) ואם הוחזקו שבזזו עובד כוכבים כו'. ונראה לי דה"ה במקומות שאין העובדי כוכבים יודעים לכתוב דאמרינן מסתמא בזזו אותו:
ישרף. דמסתמא לשם אליל כתבו אבל בכנעני יש ספק על כן יגנז ובטור הוסיף כאן ואין קורין בו נראה דקמ"ל דאפילו בבית אין קורין בו ביחידות אפילו ביש ספק מי כתבו ויש טוב טעם בזה לפי שהרמב"ם בפ"י מהלכות ספר תורה כתב נמצא למד שך' דברים הן שבכל אחד מהן פוסל ס"ת ואם נעשה בא' מהן הרי הוא כחומש מן החומשים שמלמדים בהם התינוקות ואין בהן קדושת ס"ת ואין קורין בהן ברבים משמע שביחידות קורא בהם כמו בחומש ואח"כ קא חשיב כל הפוסלים וביניהם מונה שכתבו אפיקורוס או כיוצא בו משאר פסולים וקמ"ל הטור דבזה אפי' ביחידות קורין היינו בשאר פסולים אבל בזה דיש בו חשש שנכתב לשם אליל ודאי אפי' ביחידות אין קורין בהם על כן כתב הטור כאן שאין קורין בהם סתם דמשמע אפי' ביחידות זה נ"ל ברור בדעת הטור ולא כמו שפירש בדחוקים וכיון שראינו שכללו של הרמב"ם בזה לאו דוקא דיש מהם שאסור בקריאה אפי' ביחידות אף אנו נאמר שיש עוד חילוק בין השאר דהיינו כל פסול שהוא נראה לכל שהוא פסול ודאי קורין בו ביחידות ואין חשש שיקראו בציבור אבל בפיסול שאינו מוכח כגון שאינו מעובד לשמה יש לאסור לקרות בו אפי' ביחידות שמא יקרא בו אף בציבור כמו שמצינו בסי' נ"ז לענין ספק טריפה שלא ישהה אדם בתוך ביתו שמא יארע תקלה על ידי זה. ובסמוך נכתוב הוכחה לזה בס"ד:
ואם רצה להעלות כו'. בטור כתוב ואע"פ שאין קורין בו חייבים לקנותו ומיהו אם רוצה להעלותו הרבה אין קונים ממנו אלא בכדי דמיו ומעט יותר ואם רצה להעלותו הרבה מניחין אותו בידו עכ"ל וקשה כפל לשונו ונראה דקמ"ל דלא תימא כל שהכנענים רוצה הרבה תכף אין חיוב על הישראל כלל ויניחנו בידו אלא תחלה כשרוצה הרבה אע"פ שאין עושה קנין עמו מ"מ צריך לעסוק ולדבר עמו בדברי רצוי אולי יהיה מושוה בכדי דמיו ומעט יותר ואם אחר כך עומד בדעתו אז מניחין בידו וילך לו ולא קודם לזה. וכתב ב"י דמשמע בגמרא שאין לומר לעובד כוכבים שיתנם בזול יותר מדאי פן יכעוס וישליך למקום האיבוד כדאשכחן בעובדא דההיא טייעתא:
(א) יגנז: אפילו כתבו למכור לישראל. תוספות. ש"ך. וכתב הט"ז דבטור הוסיף ואין קורין בו נראה דקמ"ל דאפילו בבית אין קורין בו ביחידות אפילו ביש ספק מי כתבו ונ"ל דיש עוד חילוק בין זה לשאר הפסולין דהיינו כל פסול שנראה לכל פסולו ודאי קורין בו ביחידות ואין חשש שיקראו בו בציבור אבל בפיסול שאינו מוכח כגון שאינו מעובד לשמה יש לאסור לקרות בו אפילו ביחידות שמא יקראו בו בציבור כמו שמצינו לענין ספק טריפה בסי' נ"ז שלא ישהנו מפני התקלה עכ"ל (ובנה"כ השיג עליו בזה וכ' דל"ד לספק טריפות ע"ש) ועיין באורח חיים סימן ל"ט.
(ב) יזלזל: ומשמע בש"ס דאין לומר לעובד כוכבים שיתן לו בזול יותר מדאי פן יכעוס וישליכה למקום האבוד וכתב הט"ז כשהעובד כוכבים רוצה הרבה יותר מכדי דמיו לא יסלק וימשוך ידו ממנו תיכף אלא צריך לעסוק עמו בדברי ריצוי אולי ימכרנו בכדי דמיו ומעט יותר ואם אח"כ עומד בדעתו אז מניחין בידו וילך לו ולא קודם לזה עכ"ל.
(ג) שבזזו: וכתב הש"ך ונ"ל דה"ה במקומות שאין העובדי כוכבים יודעים לכתוב דאמרינן מסתמא בזזו אותם.