שולחן ערוך יורה דעה רסז לו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

בכל אלו אינו יוצא לחירות עד שיעשה האדון בכוונה.

לפיכך אם כוון לזרוק אבן בבהמה ונפלה בעבד וחתכה אצבעו או הפיל שינו -- אינו יוצא לחירות. וכן אם הושיט ידו למעי שפחתו וסימא עין עובר שבמעיה -- אינו יוצא לחירות. שהרי לא ידע דבר שיתכוון לו.    אבל אם היה רבו רופא ואמר ליה "כחול עיני" וסימאה -- יוצא לחירות שהרי כוון לאבר.

מפרשים

 

(מו) עד שיעשה האדון בכוונה. ודעת התוס' ס"פ כיצד הרגל ובפ"ק דקדושין (דף כ"ד ע"ב) דא"צ כוונה וכן נראה דעת הרא"ש וכן מסקנת הטור עב"י וב"ח:
 

(ל) בכוונה:    ודעת התוספות דא"צ כוונה וכן נראה דעת הרא"ש ומסקנת הטור. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש