שולחן ערוך יורה דעה רמ ז


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

חייב לעמוד מפני אביו. ואם האב תלמיד בנו – כל אחד מהם עומד מפני השני (טור בשם הרא"ש).

הגה: ואם הבן רוצה למחול על כבודו, לשמש אביו – הרשות בידו, דהא הרב שמחל על כבודו כבודו מחול. ודווקא בצינעא, או אפילו בפרהסיא ודש בעירו, שהכל יודעים שהוא אביו. אבל אם הבן גדול בתורה ואין אביו דש בעירו, איכא למיחש לבזיון התורה אם יתבזה הבן לפני האב. ויש להם להרחיק זה מזה, שלא יקל שום אחד בכבודו לפני חבירו (הכל סברת הרב לדעת בית יוסף). וכן עשה מוהר"ם עם אביו.


מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(י) כל אחד כו' – ודעת הרמב"ם ור"ח, שאין האב עומד בפני הבן, אלא אדרבה הבן עומד בפני אביו. ועיין בתשובת מנחם עזריה סי' ע"א כתב שכהרמב"ם עיקר.



באר היטב

(ט) השני:    ודעת הרמב"ם ור"ח שאין האב עומד בפני הבן אלא אדרבה הבן עומד בפני אביו ובתשו' מנחם עזריה כתב שכהרמב"ם עיקר ש"ך. (כתב בס"ח סי' צ"א בן הקם מפני אביו לאחר קומו יחזור וישב אפי' היה בדעתו ללכת שאם ילך לו לא יראה שקם בשביל אביו וה"ה לכבוד רבו יעשו כן).


(י) מוהר"ם:    כתבו עליו שמיום שעלה לגדולה לא הקביל פני אביו ולא רצה שאביו יבוא אליו. ט"ז.







▲ חזור לראש