שולחן ערוך יורה דעה רמו יד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

שנים ששאלו אחד שאל כענין ואחד שאל שלא כענין נזקקים לכענין מעשה ושאינו מעשה נזקקים למעשה הלכה ומדרש נזקקין להלכה מדרש ואגדה נזקקין למדרש אגדה וקל וחומר נזקקין לקל וחומר קל וחומר וגזרה שוה נזקקין לקל וחומר:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יב) אגדה וקל וחומר נזקקין להגדה. כצ"ל כן כתב בפרישה וכן הוא בטורים של מהר"א מפראג והנדפסי' עם הב"ח ושאר ספרי הטור הישנים:


ט"ז

אחד שאל בענין. רבינו נסים כתב לתרץ מה שאמרו בפ' בני העיר שואלין בהל' פסח בפסח כו' דנ"מ דאותו תלמיד ששואל ל' יום קודם פסח בהל' פסח חשיב שואל כענין שנזקקין לו תחלה. ואני כתבתי בח"מ סימן של"ו דיש נפקותא גדולה אחריתא לדיני ממונות על פי מה דאיתא בפרק השואל אמרו ליה רבנן לרבא שאיל לן מר פירש רש"י רבינו נשאל לנו למלאכתינו ללמוד תורה כל היום ואם נשאל ממנו בהמה ומתה ניפטר דהוה שאלה בבעלים איקפד רבא א"ל לאפקועי ממונא קא בעיתו אדרבה אתון שאילתון לי למלאכתי דאלו אנא מצי לאשתמוטי לכו ממסכתא למסכתא כשאני חפץ להתחיל במסכתא אחרת שלא תשתכח ממני אין אתם יכולים למחות בידי אתון לא מציתו לאשתמוטי ולא היא איהו שאיל לון ביומא דכלה כשדורסים ברגל הלכות הרגל דלא מצי לאשתמוטי למסכתא אחריתא ואינהו שאילי ליה בשאר יומי על פי גמרא זו יש נ"מ בזה שהרב חייב ללמוד עם תלמידיו ל' יום קודם פסח הל' פסח ממילא תוך אותן ל' יום אם שאלו ממנו איזה דבר ונאנס הם פטורים דה"ל שאלה בבעלים וזה דבר נכון לפי ע"ד:

באר היטב

(ו) לכענין:    כתב הט"ז בשם הר"ן דאם תלמיד א' שואל בהל' פסח שלשים יום קודם לפסח הוי שואל כענין ונזקקין לו תחלה ואני כתבתי בחושן משפט סימן של"ו דיש עוד נ"מ לענין שאלה בבעלים וכו' ע"ש.

(ז) לק"ו:    והש"ך מביא גירסא אחרת דנזקקין להגדה ע"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש