שולחן ערוך יורה דעה רמו יג


צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה

שולחן ערוך

אין שואלים מעומד ואין משיבים מעומד (וי"א כששואלים דבר הלכה צריך לעמוד) (תוספת פרק פסולי המוקדשים בשם הירושלמי) ולא מגבוה ולא מרחוק ולא מאחורי הזקנים ואין שואלים אלא בענין ואין שואלים אלא מיראה ולא ישאל בענין יותר מג' הלכות:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יא) וי"א כו'. כך הוציא הרב מתוס' דבכורות (ד' ל"ו ע"א) וצ"ע דהתוס' לא כתבו שם אלא אעובדא דרבי צדוק דאמר ר"ג להשואל שישאל עמד השואל ושאל כו' וכתבו התוס' עמד השואל ושאל בירושלמי דנדרים בפרק נערה דריש מדכתיב ועמדו שני האנשים בוי"ו דשואל הלכות ואגדות צריך לעמוד עכ"ל והיינו ודאי מדינא קודם חורבן הבית שר"ג קודם חורבן הבית היה כדאי' בפ' הנזקין ובפ"ק דשבת ופרק תפלת השחר וכמה דוכתי ובהא אף הרמב"ם מודה כמ"ש רפ"ד מהלכות ת"ת ובראשונה היה הרב יושב והתלמידי' (מסתמא התלמידים שואלים) עומדים ומקודם החרבן בית שני נהגו הכל ללמד להתלמידים והם יושבים עכ"ל ומביאו הטור והיינו דאמרינן בפרק הקורא עומד ת"ר מימות מרע"ה ועד ר"ג לא היו לומדים תורה אלא מעומד משמת ר"ג ירד חולי לעולם והיו לומדים תורה מיושב והיינו דתנן כשמת ר"ג בטלה כבוד התורה וכדאיתא בבית יוסף וא"כ כאן מיירי הרמב"ם בזמן הזה דאין התלמידים שואלים מעומד ובהא ליכא מאן דפליג עליה וצ"ע:



באר היטב

(ה) לעמוד:    והש"ך כתב דהתוס' לא כ"כ אלא אמעשה דר' צדוק דאמר ר"ג להשואל וכו' והיינו ודאי מדינא שר"ג היה קודם חורבן הבית ובהא אף הרמב"ם מודה כמ"ש רפ"ד מהל' ת"ת ובראשונה היה הרב יושב והתלמידים עומדים אבל משמת ר"ג ירד חולי לעולם והיו לומדים תורה מיושב ואם כן כאן מיירי הרמב"ם בזה"ז דאין תלמידים שואלין מעומד ובהא ליכא מאן דפליג עליה וצ"ע עכ"ל.







▲ חזור לראש