שולחן ערוך יורה דעה רלה א
שולחן ערוך יורה דעה · רלה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
המדיר את אשתו מתשמיש המטה שאמר [קונם] תשמישך עלי -- יקיים אותה שבעה ימים, בין שהדירה בפירוש לשבעה ימים או יותר או שהדירה סתם. ולאחר שבעה ימים -- יוציא ויתן כתובתה.
מפרשים
(א) שאמר תשמישך עלי. אבל אמר הנאת תשמישי עליך אינו חל כלל כיון דמשועבד לה כדלעיל סי' רל"ד סעיף ס"ז. כתוב בתשובת הרשב"א סי' תשל"ד כתב רב האי גאון ז"ל בתשובה שאפילו נשבע שיוציאנה לאשתו אינה שבועה כאילו נשבע שלא יפרע לבעל חוב שאין בדבריו כלום עד כאן ונראה לי דבתשובת מהר"מ דפוס פראג ובמרדכי פרק שבועות שתים מביא תשובת רב האי גאון דאפילו התרה אינו מועיל לשבועתו וצריך לגרשה ונהי דבהא לא קיימא לן הכי אלא מתירין כל שבועות כדלעיל סי' ר"ל מ"מ מבואר מדבריו דשבועה היא וכ"מ להדיא מדברי הרמב"ם פרק ו' מה"ש דין י"א ושאר פוסקים גבי נשבע שיגרש את אשתו שפותחים לו בכבוד בניו ע"ש וכ"נ להדיא מתשובת מהר"מ מינץ סי' י"ח שאלה ב' ובפסקי מהרא"י סי' נ"ח ושאר תשובות האחרונים:
(ב) יקיים אותה ז' ימים. שכן דרך אשה נדה להיות ז' ימים בלא תשמיש:
(ג) או יותר או שהדירה סתם כו'. ולא יוציא מיד שמא ימצא בתוך כך פתח לנדרו ומשמע דבכל הני לא מיירי אלא כשעומדים בנדרן אבל ודאי יכולים להתיר ע"י חכם כדלעיל סי' רל"ד סעיף כ"ג וסמ"ט:
(ד) ולאחר ז' ימים יוציא כו'. היינו כשהדירה בסתם או כשהדירה בפירוש ליותר מז' ימים אבל לא הדירה רק לשבעה ימים יקיים:
יקיים אותה ז' ימים. פי' כשהדירה לז' ימים בפירוש אין צריך להוציא כלל אבל אם הדירה סתם או יותר מז' ימים בפירוש אז חייב לתת לה גט אם לא יתיר הנדר אלא שנתנו לו זמן ז' ימים כיון דבלאו הכי מצינו שהאשה שוהה בימי נדותה ז' ימים בלא תשמיש ומ"ש כאן לאחר שבעה ימים יוציא כו' קאי דוקא אנודר סתם או יותר מז' בפירוש ולא אנודר על ז' בפירוש וכן מבואר ברש"י במתני' פ' אע"פ (כתובות דף סא) במתניתין המדיר את אשתו מתשמיש לב"ש אם הדירה ב' שבתות ימתין ואם יותר יוציא ויתן כתובה עכ"ל מבואר דבנודר ב' שבתות וכן לב"ה שבת אחת אין כאן שום חיוב להוציא כלל וכן כתוב בהגהות אשר"י פ' המדיר דבאשה שנדרה ותלתה בתשמיש שבת א' לא יוציא ואביאנו בסעיף ג' וכן לקמן לענין תלך לבית אביה חודש אחד כמ"ש בסעיף ג':
(א) שבעה: שכן דרך אשה נדה להיות ז' ימים בלא תשמיש וכתב הש"ך דכ"ז לא מיירי אלא כשעומד בנדרו אבל ודאי יכול להתיר ע"י חכם כדלעיל סי' רל"ד סכ"ג ומ"ט והא דלא יוציא מיד משום דשמא ימצא בתוך כך פתח לנדרו וכתב בתשו' הרשב"א בשם רב האי גאון שאפילו נשבע שיוציא לאשתו אינה שבועה כאילו נשבע שלא יפרע לב"ח שאין בדבריו כלום ואין כן דעת הש"ך אלא דשבוע' מעלייתא היא רק שמתירין לו ע"ש שמביא ראיות לדבריו.