שולחן ערוך יורה דעה רלד כג

בעל שקיים נדרי אשתו והלכה לפני שלשה הדיוטות והתירו לה מותר:

הגה: וי"א דאין חכם או ג' הדיוטות יכולין להתיר אחר הקמה של בעל (מהרי"ו סי' ט"ו ומרדכי פרק השולח בשם ר"י והגהמ"ר דשבת בשם ר' יונתן) אבל אם לא הפר לה הבעל והחריש לה יכול חכם או ג' הדיוטות להתיר (מהרי"ק שורש ג') וטוב להחמיר לענין אם קיים לה הבעל שישאל הבעל על ההקם (ויתיר) [ויפר] לה ואם אינו ביום שמעו יתיר ג"כ חכם או ג' הדיוטות (ת"ה סי' רע"ט) וע"ל סעיף מ"ט.

וכל זה לכתחלה לחוש לסברת המחמירים אבל העיקר כסברא הראשונה דחכם או ג' הדיוטות מתירים אחר הקם הבעל כסברא הראשונה (היא סברת הגהות מרדכי דשבועות ודשבת ורשב"ם בשם ר"י ורא"ם ב"י בשם רשב"ץ ות"ה):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(לז) והחריש לה יכול חכם כו'. וכ"ש אם לא שמע הבעל הלכך יתיר לה עדיין דיכול חכם להתיר:

(לח) ואם אינו ביום שמעו כו'. כלומר כיון דיש פוסקים לקמן סמ"ט דאין הבעל יכול לשאול על ההקם אלא ביום שמעו:

(לט) חכם או ג' הדיוטות. מיהו אף לאחר יום שמעו ישאל הבעל תחלה ויתיר לה גם כן די"ל דהבעל יכול לשאול על ההקם אף לאחר יום שמעו ושמא אין חכם או שלשה הדיוטות יכולים להתיר לה אחר הקמה של בעל הלכך לכתחלה להוציא נפשיה מפלוגתא יש לעשות כל מה דאפשר אבל העיקר כסברא הראשונ' כו' והלכך היכא דאין הבעל בפנינו יש להתיר לה על ידי שלשה הדיוטות ועיין בתשובת מהר"מ מינץ סי' י"ח וסי' קי"א שהאריך הרב בזה ולבסוף מסיק גם כן הלכה למעשה ראיתי דאיתא בי"ד שיש להתיר לבעל הקמתו אפילו אחר יום שמעו ואחר כך מפר הבעל לאשתו ואחר שהתיר לה הבעל יתיר החכם גם כן לאשה וע"ש:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

וי"א דאין חכם כו'. הטעם דכל אשה אינה נודרת רק על דעת בעלה:

באר היטב

עריכה

(כט) בעל: הטעם דכל אשה אינה נודרת אלא ע"ד בעלה. ט"ז.

(ל) הראשונה: והלכך היכא דאין הבעל בפנינו יש להתיר לה ע"י ג' הדיוטות. ש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}