שולחן ערוך יורה דעה רטז ב

אמר קונם מה שאני אוכל או טועם מהם אם הוא דבר שזרעו כלה כגון חטים וכיוצא בהם מותר בחילופיהם ובגידוליהם ואם הוא דבר שאין זרעו כלה כשזורעין אותו כגון שום ובצלים אפי' גידולי גידולין אסורים וכן משקים היוצאים מהם אסורים וכן אם אמר קונם פירות האלו על פלוני אסור בחילופיהם ובגידוליהם:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ה) כגון חטים. וה"ה פירות האילן הגהת דרישה בשם מהרש"ל:

(ו) מותר בחילופיהן כו'. כתבו דרישה ופרישה דחילופיהן אפילו באין זרעו כלה מותר וכן הוא בהדיא בש"ע וכן מוכח ברא"ש והר"ן וכו' ולא משמע מידי וגם בטור משמע איפכא הלכך נראה דכיון שהגידולין אסורים השוו ואסרו גם החילופין:

(ז) על פלוני אסור. בכל אופן שנתבאר כמו שאסר על עצמו:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

שזרעו כלה. זה קאי אגידוליהן אבל בחילופיהן אין חילוק דאפי' באין זרעו כלה מותר בהם:

מותר בחילופיהן. דכי אכיל חילופיהן וגידוליהן לא טעים הנהו פירות דאסר עליה והוא אמר שאני טועם:

אפי' גידולי גידולין. וא"ל יבטל האיסור בגידולין שרבו עליו שהרי הוא דבר שיש לו מתירין שהרי יש לנדר התרה בפתח או חרטה וכל שיש לו מתירין לא בטיל ברוב ב"י בשם רמב"ם ובזה מתורץ נמי למה לא יהא מותר מטעם זה וזה גורם כמו שהקשה ב"י בשם הראב"ד וכ"כ ב"י בסמוך:

וכן אם אמר כו'. דבעיא היא בגמרא אם אסור בחילופיהן אם יכול לאסור דבר שלא בא לעולם על חבירו כיון שאין יכול לאסור פירות חבירו על חבירו מה שאין כן באם הוא אוסר על עצמו שכן יכול לאסור גם פירות חבירו על עצמו א"ד חילופיהן וגידוליהן לא שנא הוא לא שנא חבירו ואזלינן לחומרא:

באר היטב

עריכה

(ה) אפילו: כתב הט"ז ואין להקשות יבטל האיסור בגידולין שרבו עליו שהרי הוא דבר שיל"מ שהרי לנדר יש התרה בפתח או בחרטה ובזה מתורץ נמי למה לא יהא מותר מטעם זה וזה גורם עכ"ל.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}