שולחן ערוך יורה דעה קעד ז
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קעד · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
זבין ולא אצטריכו ליה זוזי דאמרינן דהדרי זביני וכן בזבין ארעא אדעתא למיסק לארעא דישראל ולא סליק או לא איתדר ליה הדרי זביני א"א ללוקח למיכל פירות אפי' בתנאי עד דידע דליקום זביני:
מפרשים
(ח) זבין כו' דהדרי זביני. כמ"ש בח"מ סי' ר"ז ס"ג ע"ש:
א"א ללוקח לאכול פירות. פי' משעה שנולד הספק ומ"ש אפי' בתנאי נראה דה"ק אפי' אם אומר אנכה לו אח"כ מן החשבון שזה מהני לעיל בסעיף ה' הכא לא מהני כיון דמסיים עד שידע דליקום זבינא משמע כל שלא ברור דליקום זבינא לא מהני שום תנאי דאל"כ לימא עד שיאמר אנכה לו מחשבון וא"ל מ"ש מהך דבסעיף ה' דמהני תנאי דאנכה לו מחשבון לא קשה מידי דמריה דהאי סעיף הוא נימוקי יוסף בשם הרשב"א ואיהו ס"ל גם לעיל דלא מהני תנאי דאנכה לו דהא כתב שם במתניתין דמכר לו את השדה כו' מדאמרינן בגמרא משלשין הפירות ולא אמרו שיאכלו שניהם וע"מ להחזיר אח"כ ש"מ דע"מ להחזיר אסור דאל"כ לא היה לו לומר משלשין דכל מקום דאמרי' משלשין דוקא ולית ליה תקנתא אלא בהכי לפיכך בדזבין ולא אצטריך ליה זוזי לא אפשר ללוקח [למיכל] פירות כו' עכ"ל ואי הוה ס"ל בהך דבסעיף ה' דמהני תקנתא דאנכה לו בחשבון אכתי תקשה לך למה אמרו משלשין דוקא אלא ודאי דס"ל דגם זה הוה בכלל רבית ע"מ להחזיר ולא ס"ל כי הך דסעיף ה' שהוא דעת הטור ותימא על הב"י שלא הרגיש בפלוגתא זו שהרי כ' על דברי הטור שהם מוסכמים עם דברי נימוקי יוסף בשם הרשב"א וכבר הוכחנו דאינו כן ולענין דינא ודאי הם שוים הך דינא דבסעיף זה עם סעיף ה' ואי מהני שם תנאי דאנכה לו ה"נ כאן וכן להיפך דהא בנימוקי יוסף שם השוה אותם להדדי אלא דלהרשב"א בשניהם לא מהני שום תנאי ולהטור מהני בשניהם תנאי דאנכה. ובלבוש כתוב וז"ל מיהו נ"ל דאי אכיל ליה נמי אדעתא דמנכה לו מדמי כי הדרי זבינא שמותר שאין זה דומה למה שאמרנו סעיף ד' דהכא ספיקא דרבית היא עכ"ל ושגגה יש בדבריו למה כתב שאין זה דומה לסעיף ד' דהיינו מ"ש כאן בסעיף ה' דהא באמת גם שם מהני תנאי ואפשר שט"ס יש בדבריו וכן צריך להיות שאפי' אכל אדעתא דישלם לו שאסור בסעיף ד' כו' וזה ודאי אינו לכ"ע ולענין הלכה כיון דרבית על מנת להחזיר הוא מילתא דרבנן יש להקל גם כאן ומהני בשניהם תנאי דאנכה ולא תנאי דאשלם לו כנ"ל:
(ו) דאמרינן: בח"מ סי' ר"ז ס"ג וכתב הט"ז דהא דאסור ללוקח לאכול הפירות היינו משעה שנולד הספק ומ"ש אפילו בתנאי נראה דה"ק אפילו אם אומר אנכה לו אח"כ מן החשבון שזה מהני לעיל בס"ה הכא לא מהני וכו' ולענין הלכה כיון דרבית ע"מ להחזיר הוא מילתא דרבנן יש להקל ומהני תנאי דאנכה ולא תנאי דאשלם לו עכ"ל.