באר היטב על יורה דעה קעד
סעיף א
עריכה(א) קצוצה: כ' הש"ך ולדעת האומרים דמשכנתא בלא נכייתא הוי א"ר לעיל סי' קע"ב ה"ה הכא וכ"כ ב"י והרב לעיל סוף סימן קס"ד ומה שלא הגיה כאן כלום מפני שסמך עצמו אמ"ש לעיל.
(ב) תנאי: כיון שלא התנה המוכר וכ' הפרישה דהיינו דוקא באומר כן קודם גמר המקח אבל אם אומר כן בשעה שמתחיל המקח אפילו התנה הלוקח מהני כמ"ש בח"מ סוף סימן ר"ז וע"ש איזה תנאי מבטל המקח ומשם תלמוד לכאן דכל היכא דהמקח קיים מותר ואם לאו אסור.
(ג) מעכשיו: וכתבו הפוסקים דה"ה אם לא אמר בפירוש מעכשיו אלא שהחזיק או קנה כראוי וזוזי הוי מלוה ע"פ על הלוקח. ש"ך.
סעיף ג
עריכה(ד) להחזירה: כתב הש"ך דהב"ח חולק ע"ז ואני אומר דהמחבר אזיל לטעמיה שפסק לעיל סוף סימן קס"ד דר"ק הוא והרב שלא הגיה כאן סמך עצמו אמ"ש לעיל וגם בעיקר הדין נ"ל דהכא אפילו למ"ד דהוי א"ר מודה דמוציאין ממנו הפירות שאכל ולא דמי למשכנתא בלא נכייתא דהכא נהי דר"ק לא הוי מ"מ מחילה בטעות הוי וכן עיקר לדינא דמוציאין ממנו הפירות שאכל ודלא כהב"ח אלא דיש סוברים משום ר"ק ויש סוברים משום מחילה בטעות ועי' בח"מ סי' ר"ז עכ"ל וגם הט"ז פסק כן ע"ש.
סעיף ה
עריכה(ה) שניהם: מוכר לא יאכלם שמא ישלים הלוקח המעות ונמצא שקנה השדה למפרע והרי שאכל המוכר הפירות בשביל המעות שנשאר לו ביד הלוקח ולוקח לא יאכלם שמא לא ישלים המעות ולא יצאה השדה מרשות המוכר ונמצא שאוכלם בשביל המעות שהיה לו ביד המוכר. טור.
סעיף ז
עריכה(ו) דאמרינן: בח"מ סי' ר"ז ס"ג וכתב הט"ז דהא דאסור ללוקח לאכול הפירות היינו משעה שנולד הספק ומ"ש אפילו בתנאי נראה דה"ק אפילו אם אומר אנכה לו אח"כ מן החשבון שזה מהני לעיל בס"ה הכא לא מהני וכו' ולענין הלכה כיון דרבית ע"מ להחזיר הוא מילתא דרבנן יש להקל ומהני תנאי דאנכה ולא תנאי דאשלם לו עכ"ל.
סעיף ח
עריכה(ז) מותר: הטעם כיון שלא היה כאן שום הלואה מעולם וגם ל"ד למוכר שדה לחבירו ואומר לכשיהיה לי מעות תחזיר לי דאסור דהתם בטל המכירה למפרע משא"כ כאן דלא בטל שם שכירות על אותן ימים שדר בהם בתורת שכירות דכל שנה הוא שכירות בפ"ע. ט"ז.
(ח) ובדרך: משא"כ במשכנתא דלעיל סי' קע"ב ס"ג עכ"ל הש"ך.