פתיחת התפריט הראשי


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

עובד כוכבים שלוה מישראל מעות ברבית על משכון ובשעת פדיית המשכון בא ישראל ואמר שלי הוא המשכון לא יאמינו המלוה ועדים לא יוכל להביא כי לא יוכלו להעיד שאלו המעות עצמם שנתן המלוה לעובד כוכבים חזר ונתן לישראל כי יוכל לומר עכבם לעצמו וממעותיו הלוה לו ואם הוא יודע שהמשכון של ישראל אסור להלות עליו ואף אם אינו יודע בודאי אם ידוע שהוא של ישראל כגון שהוא מלבוש שאין העובדי כוכבים רגילים בו מכוער הדבר ליקח רבית:

הגה: וכל זה אינו אלא למאן דאית ליה שליחות לעובד כוכבים לחומרא אבל למאן דלית ליה מותר בכל ענין (ב"י). ולכן כתבו בשם ר"ת דמותר ליתן לכתחלה משכנות לעובד כוכבים אפילו לעבדו ושפחתו למשכנם אצל ישראל אחר אפילו הם ספריו והמלוה מכירן ואפי' אם חוזר המלוה ומפקידם אצל הלוה שרי הואיל ויד עובד כוכבים באמצע אין שליחות לעובד כוכבים (ב"י בשם מרדכי פ' א"נ ובהגהות אשיר"י בשם אביאסף וטור והגהת מיימוני וע"פ). וכבר כתבתי דאין למחות ביד הנוהגין להקל. ואפילו אם הולך העובד כוכבים והישראל פודה המשכון שרי.
מיהו אם המלוה אינו רוצה ליתן המשכון לישראל ששלח העובד כוכבים הרשות בידו שהרי אין לו עסק רק עם העובד כוכבים (תשובת הרא"ש כלל ק"ח סימן ח' וכ"מ בפוסקים) ולכן צריך גם כן בתחילה שיהא המשכון שוה נגד מעותיו כדי שלא יהא לו עסק עם הלוה כלל אם ירצה (כן משמע שם):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(כ) לא יאמינו. ומותר לו ליקח קרן ורבית מהישראל הואיל ולא ידע המלוה תחלה ואף שנודע עתה שהמשכון היה של ישראל שנתן משכונו לעובד כוכבים ללות עליו מישראל ברבית מותר דמסתמא לא שביק היתרא ואכיל איסורא ואקנייה ניהליה משכון לעובד כוכבים ועובד כוכבים קנייה במשיכה וכל מה שנותן לישראל בשביל העובד כוכבים הוא נותן. טור:


(כא) ואם הוא יודע כו' אסור. דיש לחוש שמא לא הקנה המשכון לעובד כוכבים:


(כב) מכוער הדבר. הואיל ובשעת ההלואה ידוע שהוא של ישראל:


(כג) ומפקידם אצל הלוה כו'. וישתמש בהם הלוה או ימכרם אך הלוה יתחייב להחזיר למלוה אותן או דמיהן. שם:


(כד) מיהו אם המלוה כו' הרשות בידו. דוקא בכה"ג שהישראל נתנו מתחלה להשכינו אבל אם הישראל השאיל כליו לעובד כוכבים או אפילו להשכינם לפי שעה ושיחזירם לו א"כ העובד כוכבים שהשכינם לישראל לזמן גזלן הוא וצריך הישראל השני להחזירם לראשון כדכתב המרדכי דהוי כגזלן שנטל מזה ונתן לזה (בח"מ סי' שס"ט) וכ"כ הב"ח. והבית יוסף והרב לקמן סעיף י"א מחלקים בע"א:



באר היטב

(יב) יאמינו: ומותר לו ליקח קרן ורבית מהישראל הואיל ולא ידע המלוה תחלה ואף שנודע לו עתה שהמשכון היה של ישראל אמרינן מסתמא לא שביק היתרא ואכיל איסורא ואקני המשכון לעובד כוכבים ועובד כוכבים קנייה במשיכה וכל מה שנותן עתה לישראל בשביל העובד כוכבים הוא נותן. טור. אבל אם יודע המלוה מזה יש לחוש שמא לא הקנה המשכון לעובד כוכבים לכך אסור. ש"ך.


(יג) ומפקידם: שישתמש בהן הלוה או ימכרם אך הלוה יתחייב להחזיר למלוה אותן או דמיהן. טור.


(יד) הרשות: כתב הש"ך דוקא בכה"ג שהישראל נתנו מתחלה להשכינו אבל אם ישראל השאיל כליו לעובד כוכבים או אפילו להשכינם לפי שעה ויחזירם לו א"כ העובד כוכבים שהשכינם לישראל לזמן גזלן הוא וצריך ישראל השני להחזירם לראשון ועי' בחושן משפט סי' שס"ט.







▲ חזור לראש