פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך יורה דעה קסח ו


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

עובד כוכבים שלוה מעות מישראל ברבית וביקש להחזירם לו ומצאו ישראל ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו מותר ואפילו א"ל אני אעלה לו כדרך שאתה מעלה לו מותר שבשביל העובד כוכבים נותנם לו ואם העמידו אצל ישראל אע"פ שנתן העובד כוכבים המעות בידו הואיל ומדעת ישראל נתן אסור:

הגה: ויש מקילין ואפילו אם העמידו אצלו (טור בשם ר"ח ורא"ש) אבל העיקר כסברא הראשונה (ב"י בשם נימוקי שכ"כ בשם ר"ן) אבל במקום שנהגו להקל אין למחות בידם (תשובת רא"ש והגהמי"י):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(טו) הואיל ומדעת הישראל נתן. הרי העובד כוכבים שלוחו של ישראל לחומרא ואסור מדרבנן כן הוא הסכמת רוב הפוסקים ודלא כהרמב"ם שכתב דהוי ר"ק:


(טז) ויש מקילין. משום דאין שליחות לעובד כוכבים כלל הלכך כיון שקבל המעות מיד העובד כוכבים מותר וכתב הטור דאף לרבינו תם אם ישראל השני אומר שבשליחות הראשון מקבלה אסור דשליח של ישראל הוא וכתב הב"ח דהיינו דוקא שהישראל הראשון שויה שליח דאם לא כן אין לומר דשלוחו הוא שלא מדעתו ודלא כבית יוסף ע"כ ומה שהביא הבית יוסף ראיה מתלמידי רשב"א שכתבו דמשכחת לה דמדינא אסור ולא משום חומרא היכא דאמר ליה ישראל המלוה לעובד כוכבים תנם לישראל השני בשבילי והעובד כוכבים אמר ליה לישראל שני זכה בהם ולא מחמת שליחותו של עובד כוכבים אלא שכיון שהעובד כוכבים רצה לזכות לו מעות הרי הוא מסתלק מהם והרי הוא כזוכה מן ההפקר עד כאן אינה ראיה שהרי התם לא אמר הלוה שמקבלם בשליחות הראשון אלא התם היינו טעמא דכיון דאמר העובד כוכבים זכה בהם הרי הוא מסתלק מהם וזוכה מן ההפקר נ"ל:



באר היטב

(ט) ומדעת: הרי העובד כוכבים שלוחו של ישראל לחומרא ואסור מדרבנן והיש מקילין ס"ל אפילו לחומרא לא אמרינן יש שליחות לעובד כוכבים ואפילו בחוב בלא משכון אבל הטור הביא הגהמי"י שחולקים וס"ל אפילו לדעת המקילין אינו מותר בזה אלא במשכון עכ"ל הט"ז וכתב הטור דאף לדעה זו אם ישראל השני אומר שבשליחות הראשון מקבלה אסור דשליח של ישראל הוא וכתב הב"ח דהיינו דוקא שישראל הראשון שויה שליח דאל"כ אין לומר דשליחו הוא שלא מדעתו והסכים לזה הש"ך ודלא כב"י ע"ש.







▲ חזור לראש