פתיחת התפריט הראשי


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

ישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ברבית ובקש להחזירם לו ואמר לו חבירו תנם לי ואני אעלה לו כדרך שאתה מעלה לו אסור ואפילו כתב ישראל שני שטר בשמו לעובד כוכבים ונתן משכונות וגם נתן הרבית לעובד כוכבים אסור: (וכל מה שנתן לעובד כוכבים מפקינן מישראל ראשון דהוי רבית קצוצה) (ב"י בשם תשובת הרא"ש כלל ק"ח וכ"מ בטור ופוסקים)

והוא הדין אם הישראל היה חייב מעות בלא רבית יש לו דין זה ואפילו העמידו אצל העובד כוכבים ואמר לו העובד כוכבים תנם לישראל זה והפטר ואני אתנה עמו שיתן לי קרן ורבית אסור:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) ואני אעלה לו. וכ"ש ואני אעלה לך. טור:


(ב) אסור. ודומה למי שאומר לחבירו אני אלוה לך ע"מ שתתן הרבית לעובד כוכבים דפשיטא דאסור ל"מ אם המלוה חייב מעות לעובד כוכבים והלוה נותן לו בשבילו כי הכא אלא אפילו אין המלוה חייב לעובד כוכבים כלום כיון דבשכר הלואה נותן לעובד כוכבים הרבית על פי המלוה הוי ר"ק. טור:


(ג) בלא רבית. כיון דבשעה שנתן המעות לחבירו היה אחריות המעות עליו לגמרי הוי כאלו הלוה לו מעותיו. שם:


(ד) אסור. דכיון דקבל מיד ישראל נראה כנותן רבית לעובד כוכבים בשליחותו. טור. ומשמע דבכה"ג לא הוי ר"ק וכ"כ הדרישה וב"ח ודוקא ביצאו מידו דרך הלואה אבל דרך פקדון שרי כדלקמן סעיף ג' בהג"ה:



באר היטב

(א) לו: כתב הטור וכ"ש אם אמר אעלה לך והטעם דבשליחותו הוא נותן להעובד כוכבים ודומה לאומר לחבירו אני אלוה לך ע"מ שתתן הרבית לעובד כוכבים דפשיטא דאסור ואפילו אין המלוה חייב להעובד כוכבים כלום כיון דבשכר הלואה נותן להעובד כוכבים הרבית ע"פ המלוה הוי רבית קצוצה ע"כ.


(ב) בלא: כיון דבשעה שנתן המעות לחבירו היה אחריות המעות עליו הוי לגמרי כאלו הלוה לו מעותיו. שם בטור.


(ג) אסור: דכיון דקבל מיד ישראל נראה כנותן רבית להעובד כוכבים בשליחותו והעיקר בזה דאין שליחות לעובד כוכבים הן עובד כוכבים לישראל הן להיפך. ט"ז. וכתב הש"ך ומשמע דבכה"ג לא הוי ר"ק ודוקא ביצאו מידו דרך הלואה אבל דרך פקדון שרי כדלקמן ס"ג בהג"ה.







▲ חזור לראש