שולחן ערוך יורה דעה קמג ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קמג · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
היה לאלילים גנה או מרחץ והטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות מהם שלא בטובה ואסור ליהנות מהם בטובה ואפי' יש לאחרים חלק בטובה עם הכהנים ואם אין הטובה היוצאת מהם לכהנים אלא לעובדיה מותר ליהנות מהם אפילו בטובה אפילו הגנה והמרחץ לאלילים לבדה (כן משמע בטור לדעת רש"י):
- הגה: וי"א שאין אסור ליהנות ממנה אם הטובה באה לכהני' אלא כשהם עומדים בחצר עבודת כוכבים עצמה אבל כשאין עומדין לפניה אע"פ שהטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות ממנה אם לא שהטובה לעבודת כוכבים עצמה ויש לסמוך על זה להקל (טור בשם ר"ת ותוס' דף מ"ד ורא"ש ומרדכי בשם ר"ת):
מפרשים
(ה) והטובה כו'. משמע דהיינו כהמפרשי' השכר וכ"כ עט"ז ולכך פסק לחומרא דאפי' יש לאחרים חלק בטובה עם הכהנים אסור והרמב"ם פרק ז' דין י"ז לפי שמפרש בטובה בטובת דברים ובלבד שלא יתן שכר פסק לקולא דאם היה לה ולאחרים מותר דכיון דטובת דברים אינה אלא דרבנן אזלינן לקולא וכ"כ הר"ן והכ"מ שם וכ"כ הב"ח ס"ד:
(ו) לעובדיה. ור"ל העובדי כוכבים העובדים אותה העבודת כוכבים וכן פרש"י והר"ן והוא פשוט ודלא כהעט"ז שפירש למשרתיה שבגנה ומרחץ:
(ז) ויש לסמוך כו'. והב"ח פסק להחמיר היכא דלא היה מגיע זה הריוח לכומרים אם לא ע"י ישראל זה שנותנו אבל אם לא היה קונה פירות אלו או רוחץ במרחץ היו באים עובדי כוכבים וקונים פירות ורוחצים במרחץ מותר ע"ש וע"ל ס"ס קמ"ח וקמ"ט:
ואסור ליהנות מהם בטובה. פירש"י שמעלה להם שכר ולפ"ז אסור לטחון ולאפות ברחיים ובתנור של אליל ור"ת פירש בטובה שמחזיק להם טובה אסור אבל באינו מחזיק להם טובה מותר אע"פ שנותן להם שכר כ"כ הטור ואח"כ כתב ול"ד ליריד של עובדי כוכבים שאסור ליתן מכס לעבודת כוכבים התם מיירי שהמכס הוא לצורך אליל עצמו ונויו אבל כשאינו אלא לחוק כהנים מותר וקאי על פירוש ר"ת דשרי בנתינת שכר כאן לפי שאינו לאליל עצמו ולכאורה יש להקשות מאי קשיא ליה ממכס דהתם נהנה הרבה האליל מהישראל שנותן לו מעות בחנם משא"כ כאן כשקונ' ממנו דגם לעובד כוכבים היה יכול למכור יש לומר דבלאו הכי מוכח חילוק זה מההיא דסע"ה חנויות של אליל אסור לשכור ומזה קשה לר"ת אלא ע"כ צריך לחלק דהתם השכר לאליל עצמו ע"כ מתרץ גם גבי מכס כן דתרווייהו הם בירוש' וכתב רש"ל דהך שלא בטובה פירושו שכל העולם נהנין ממנה שלא בטובה אבל אם מוחלין ליחיד אסור דאדרבה נהנה מעובד כוכבים שמהנה אותו כדלקמן סימן קמ"ט גבי מכס עכ"ל והרמב"ם כתב דבשכר גרע טפי ונראה דהכי קי"ל וכל שאסור בטובה אסור הן בנתינת שכר הן בהחזקת טובה. והקשה בדרישה מאי שנא מנרות שעוה סי' קל"ט דאם כבו ומוכרן הן בטלים והא מהנה הכהנים ותירץ דהנר היה מותר מתחילה ונעשה ממנו נוי לאליל ושרי כשמבטל הנוי אבל גינה ומרחץ הוקצו מתחילה לשם זה ולא ידענא מאי קאמר דהא גם הנר הוקצה מתחילה לאליל וקושיא מעיקרא ליתא דלא אסרו אלא כשעשו חוק לכהנים שלהם שכן יהיה תמיד משא"כ בנר שאדרבה חוק שלהם מביא שיהיה כולו לאליל רק שזה מוכרו דרך עראי הוה כאילו מוכר שאר דברים מטלטלין שאינם שייכים לאליל כלל ומותר:
אלא לעובדיה. פירוש ההמון עם שעובדים אותו האליל:
(ו) בטובה: כתב הט"ז ולפ"ז אסור לטחון ולאפות ברחיים ובתנור של עבודת כוכבים וכ' רש"ל דהך שלא בטובה פי' שכל העולם נהנין ממנה שלא בטובה אבל אם מוחלין ליחיד אסור דאדרבה נהנה מעבודת כוכבי' שמהנה אותו כדלקמן סי' קמ"ט גבי מכס והקשה בדרישה מ"ש מנרות שעוה בסי' קל"ט דאם כבו ומכרן הם בטלים והא מהנה הכהנים ע"כ ולא קשיא מידי דלא אסרו אלא כשעשו חוק לכהנים שלהם שכן יהיה תמיד משא"כ בנר שאדרבה חוק שלהם מביא שיהיה כולו לאליל רק שזה מוכרו דרך עראי הוה כאילו מוכר שאר דברים שאינם שייכים לאליל כלל ומותר עכ"ל והש"ך כתב דבטובת דברים אם היה לאחרים חלק בהן מותר דכיון דטובת דברים אינה אלא דרבנן אזלינן לקולא.
(ז) לעובדיה: פי' ההמון עם שעובדין אותו האליל כן פרש"י והר"ן.
(ח) להקל: והב"ח פסק להחמיר היכא דלא היה מגיע זה הריוח לכומרים אם לא ע"י ישראל זה שנתנו אבל אם לא היה קונה פירות אלו או רוחץ במרחץ היו באים עובדי כוכבים וקונים פירות או רוחצים במרחץ מותר וע"ל סוף סימן קמ"ח וקמ"ט.