שולחן ערוך יורה דעה קמג ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קמג · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אסור לבנות עם העובד כוכבים כיפה שמעמידים בה אלילים. ואם עבר ובנה (אפי' עבודת כוכבים עצמה) (כל בו) -- שכרו מותר. אבל בונה הוא לכתחילה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ד) ואם עבר ובנה כו'. משמע מדברי הט"ו דדוקא כיפה אבל עבודת כוכבי' עצמה שכרה אסור וכ"נ דעת הרי"ף ותמה הב"ח דבש"ס (בעבודת כוכבים דף י"ט ע"ב) אמרין דאפי' עבודת כוכבים עצמה שכרה מותר ומה שתירץ הב"ח הוא תמוה לחלוק על הש"ס בסברא ומכל שכן שהתוס' תרצו קושייתו אכן נראה לי ליישב ברווח שדעת הרי"ף מדאמרינן בירושלמי הלכה ז' עבר ובנה רבי אליעזר אומר מותר אמר ר' מנא לא מסתברא כהדא סוברת דלא אסיר דהא חייד כל הדא כיפתא ע"כ (פירוש לא מסתבר כסברא זו דלא אסר אלא אפילו עבר ובנה שכרו אסור שהרי הוא משמח בעבודת כוכבים כל זמן שהכיפה קיים) וא"כ כיון דחזינן מדברי ר' מנא בר פלוגתיה דר"א דר"א בכיפה עצמה מיירי א"כ ליתא להך שנוייא דמשנינן לא נצרכה אלא לעבודת כוכבים עצמה ואע"ג דבכל דוכתא קי"ל כש"ס דילן היכא דפליג אירושל' היינו ודאי היכא דש"ס פליג אירושל' אבל הכא דר' ירמיה מפרש דברי ר"א בעבודת כוכבים עצמה והא ליתא כדחזינן מר' מנא בר פלוגתיה ול"ק פשיטא דהא ר' מנא אוסר וגם ר' ירמיה גופיה אי הוי שמיע ליה דר' מנא אוסר לא הוה אמר הכי אבל הרא"ש והר"ן והתו' לשם פסקו כר' ירמיה וכ"פ הרמב"ם ספ"ז מהלכות עבודת כוכבים דין ה' והרשב"א בתה"א דף קל"ח ע"א וכן כ' הכלבו סימן צ"ז וזהו דעת הרב ותימה גדולה על הב"ח שהשיג על הרב כי אדרבה תמהתי למה כתב דין זה בשם הכלבו הלא ש"ס ערוך הוא ומבואר בגדולי הפוסקים הנ"ל ול"ק מהירושלמי דאפשר דגם ר"א מיירי אפילו בעבודת כוכבים עצמה ורבי מנא פליג אפילו בכיפה ומסתברא לש"ס דילן דבכיפה פשיטא דשרי וליתא לדרבי מנא:
ט"ז - טורי זהב
כיפה שמעמידין בה. מכאן אסור לעשות חלונות לבית עבודת כוכבים דהיינו להחדר שהעבודת כוכבים בתוכו ואין להתיר משום איבה דכבר כתבו התוספות פ"ק דעבודת כוכבים (דף י"ט) לענין תכשיטין של אליל דאיכא לאשתמוטי למימר דאסור לנו למיעבד תכשיטין לאליל:
אפי' עבודת כוכבים עצמה. הטעם בגמרא אפי' למ"ד דאליל של עובד כוכבים אסור מיד וכמו שפסק ריש סימן קל"ט מ"מ לא נקרא אליל אלא במכוש האחרון שמכה בקורנס ומכוש האחרון לית ביה שוה פרוטה וישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וכל פורתא דעביד שרי ליה למישקל אגריה וכן כתבו כל הפוסקים רק הרי"ף והטור והש"ע לא הביאו להאי רבותא דאפילו אליל עצמה שרי השכר בדיעבד ונראה טעמם שלא רצו לגלות היתר זה כדי להרחיק את האדם מכיעור עבירה זו וכדרך שאמרו בפרק מי שהחשיך עוד אחרת אמרו ולא רצו לגלותה:
אבל בונה הוא לכתחילה כו'. כן פסק רש"י ורמב"ם במתניתין דקתני בונה עמהם בימוסיאות דהיינו מידי דהוה תשמיש דתשמיש לעבודת כוכבים והתוספות חולקים וגורסים בגמרא דימוסיאו' ופירושו מרחצאות וכ"פ הערוך והטור הביאו במסקנא אבל תשמיש דתשמיש לעבודת כוכבים אסור וע"כ תימה על הש"ע ורמ"א שלא חששו לפסוק לחומרא בפרט באיסור אליל שכ"פ מצינו שהחמירו בו טפי משאר איסורים והלא תראה בסוף סי' קל"ט שהחמירו למכור להם אפי' קלפי' ודיו ושאר חומרות ק"ו בן בנו של ק"ו הטרקלין השייך לכיפה של אליל. ונ"ל עוד דאפי' לרש"י ורמב"ם אין היתר אלא דרך מסייע לחוד שהרי איתא במשנה בלשון זה בונה עמהם וכן הרמב"ם שהעתיק המחבר כאן כתב בריש הסעיף אסור לבנות עם העובדי כוכבים כו' ועלה קאמר אבל בונה כו' כלומר עמהם דוקא ומצינו כמה פעמים דמסייע אין בו ממש אבל לבנות הוא לבדו אסור לכ"ע אבל למעשה ודאי ראוי לנו לפסוק כר"י שראה דברי רש"י וחלק עליהם ואליו תשמעון להרחיק מכיעור ודומה לו וב"י בספר בדק הבית כ' בשם א"ח דלפר"י מי שמוכר ביתו ברצון לאליל הדמים אסורים ויוליכם לים המלח אבל אם הוא באונס הדמים מותרים:
באר היטב
(ג) כיפה: כ' הט"ז מכאן מוכח דאסור לעשות חלונות לבית עבודת כוכבי' דהיינו להחדר שהעבודת כוכבי' בתוכו ואין להתיר משום איבה דאיכא לאישתמוטי למימר דאסור לנו למיעבד וכמ"ש התוס' פ"ק דעבודת כוכבים דף י"ט לענין תכשיטין של אליל עכ"ל.
(ד) שכרו: משום דלא נקרא עבודת כוכבי' אלא במכוש האחרון שמכה בקורנס ומכוש האחרון ליה ביה שוה פרוטה וישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וכל פורתא דעביד שרי ליה למשקל אגרא עכ"ל הט"ז.
(ה) הטרקלין: כ' הט"ז ונראה דאין להתיר אלא דרך מסייע לחוד שיהא בונה עמהם אבל לבנות הוא לבדו אסור לכ"ע וכל זה להלכה אבל למעשה ודאי ראוי להחמיר ולהרחיק מהכיעור ודומה לו לאסור אף במסייע להם וב"י כתב בבד"ה דמפר"י מי שמוכר ביתו ברצון לעבודת כוכבים הדמים אסורים ויוליכם ליה"מ אבל אם הוא באונס הדמים מותרים.