שולחן ערוך יורה דעה קמב ז
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קמב · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
קדרה שבישלה בעצי אלילים ובעצי היתר הרי התבשיל אסור ואע"פ שזה וזה גורם שבשעה שנתבשלה מחמת עצי האיסור עדיין לא באו עצי ההיתר ונמצא מקצת הבישול בעצי היתר ומקצתו באיסור:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יג) קדרה שבישלה כו'. עיין בכ"מ שכתב שם ב' פירושים לדעת הרמב"ם והפירוש האחרון דחוק כדמשמע מדבריו עצמו והפירוש הראשון אמת ולק"מ מן הש"ס ע"ש ודוק:
ט"ז - טורי זהב
קדירה שבישלה בעצי כו'. זה לשון כסף משנה על דברי הרמב"ם אלו ה"ק אם בישל תבשיל בקדירה ונתן תחתיה עצי איסור תחילה ואחר שנתבשל קצת בעצי איסור נתן תחתיה עצי היתר ונגמר בישול התבשיל אסור ויש לתמוה דהא אפי' מדלית מהכא עצי היתר ה"ל למשרי דה"ל זה וזה גורם קדירה דהתירא ועצים דאיסורא דומיא דתנור חדש שציננו עכ"ל. ואח"כ הביא פירוש אחר דחוק מאד כאשר העיד הוא בעצמו עליו והשאירו בצ"ע ולא ידעתי מקום לתמיהתו דהא גם בתנור ישן אסור כל שיש אבוקה של איסור כנגדו וכאן הרי העצים האסורים תחת הקדירה ויש שבח עצים בקדירה משום הכי אפילו למ"ד זה וזה גורם מותר כאן אסור כמו בשבח עצים דפת לעיל דאסור אפילו בתנור ישן. והלבוש הבין דברי סעיף זה דמיירי שבפעם א' הונחו שם עצי איסור ועצי היתר ואפ"ה אסור דשמא נתבשלה הקדירה תחילה מחום של עצי האיסור ונאסר ולא דק דודאי לא חיישינן לזה וראיה מפרק כ"ש (דף מ"ט) בשאור של חולין ושאור של תרומה שנפלו לעיסה דחשיב ליה התם זה וזה גורם ואם איתא לחשש זה ניחוש גם כאן שמא השאור של תרומה עשה פעולתו תחלה אלא ברור דלא מחזקינן איסורא בזה וכאן מיירי שבבירור בישל תחילה בעצי איסור וכמ"ש הכסף משנה ועוד הקשה בעל כסף משנה דהא בלישנא קמא בגמ' דנקיט קדירה לענין אם נצרפה היא בעצי איסו' מיירי דומיא דתנור דנקט בהדיא ובההיא גופה אמר בלישנא בתרא ואינו ענין לפי' רבינו עכ"ל נ"ל דלא קשה מידי דודאי גם הרמב"ם מפרש כרש"י בלישנא בתרא דאסור בקדירה מטעם דהא יש בה הנאת תשמיש קודם הבישול משא"כ בתנור שאין נותנין בה פת אלא אחר היסק שני' ומזה הוציא רמב"ם דין זה שלו דהיינו מדחזינן בלישנא בתרא מחמיר כיון שמשתמשין בקדירה בצונן קודם שיתחיל לבשל ולישנא קמא לא חשיב לזה הנאה בפני עצמה אלא שייך לבישול שאחריו מזה ילפינן בקדירה ישנה שהיתה התחלת הבישול של התבשיל של איסור בעצי איסור וגמרו ע"י היתר דודאי גם לישנא קמא מודה דאסור דכאן הוה בישול באור באיסור במקצת:
ואע"פ שזה וזה גורם כו'. הרמב"ם כתב סעיף זה בהלכות מאכלות אסורות כגון ערלה וכלאי הכרם ושם שייך להקשות שפיר האי ואע"פ וכו' אבל בעבודת כוכבים לא זכר כלל דין זה דקדירה היינו כמ"ש בסמוך דבעבודת כוכבים באמת זה וזה גורם אסור כהרמ"ה והרא"ש והמחבר כאן אזיל לשיטתו דלא מחלק בין עבודת כוכבים לשאר איסורים וכבר הוכחנו שיש חילוק ביניהם ונראה דמ"ה לא הביא הטור דינים אלו שזכר המחבר בסעיף ו' ז' אף ע"פ שהם תלמוד ערוך לפי שאין כאן נפקא מינה מהם דכאן בעבודת כוכבים זה וזה גורם באמת אסור אפילו בתנור ובתלמוד הם אמורים לענין ערלה וניחא תמיהת הב"י על הטור בזה:
באר היטב
(יג) שבשעה: ומיירי שבבירור בישל תחלה בעצי איסור. ט"ז ע"ש.