שולחן ערוך יורה דעה קלז ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קלז · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אם דרך ענבים בגת של עובד כוכבים שלא הכשירו מותר שהרי החרצנים והזגים יש בהם ס' כנגד קליפת הגת אבל אסור להוציא היין דרך נקב שהיין של עובד כוכבים יורד בו שהנקב אסור והיין היוצא משם צלול מבלי תערובת החרצנים:
- הגה: ואם עבר והוציאו דרך הנקב נראה לפי מאי דקי"ל דסתם יינם בטל בס' כדלעיל סי' קל"ד דכאן ג"כ כל היין שרי ולא אמרינן דנאסר ראשון ראשון וע"ל סימן צ"ט
מפרשים
(יא) ולא אמרינן דנאסר ראשון ראשון. כיון דצונן הוא כ"כ העט"ז ולא נהירא דא"כ אפילו למ"ד סתם יינם בכל שהוא לישתרי וכן הרשב"א וטור כתבו בהדיא דאסור בדיעבד אלא ודאי אע"ג דצונן הוא מ"מ הגת דמי לכלי שמכניסין בו יין לקיום דנאסר מיד בצונן כדלעיל אלא הטעם הוא דהקליפה של הנקב בטל בס' דמה שיוצא דרך הנקב יש לעולם ס' נגד הקליפה דהא הרשב"א והטור גופיה לא אסרי אלא משום שהיין יוצא שם צלול ונאסר בכל שהוא אבל אם היה יוצא שם עם החרצנים וזגים היו מתירי' משום שיש ס' נגד קליפת הנקב וא"כ לדידן דקי"ל דסתם יינם בטל בס' אם כן בכל ענין שרי וזה ברור:
אבל אסור להוציא היין כו'. בב"י כתוב דזה דוקא אם ההיתר בא מחמת החרצנים והזגים לפיכך נאסר היין דרך הנקב וצריך שיעשה נקב חדש או יוציא היין מלמעלה כ"כ ב"י בשם תה"ה אבל אם ההיתר מחמת מים שנתערבו ביין כמ"ש בסעיף א' והוציאו דרך הברזא מותר דכל יין שיוצא יוצאים עמו מים המעורבים בו ומבטלים איסור הבלוע בנקב הברזא וכ"כ הרשב"א בתשובה דפליטת הברזא הוא דבר מועט ומתבטל תוך המים ומ"מ אפשר דלכתחלה אסור להוציא דרך נקב הברזא דהוה כמבטל איסור לכתחלה עכ"ל משמע מדבריו דבהיתר שע"י חרצנים אפי' דיעבד אסור אם הוציא דרך הברזא ונראה טעמו דאזיל לטעמיה דסתם יינם אינו בטיל בס' כמ"ש בסימן קל"ד והאי שנאסר מחמת הנקב של ברזא הוה כסתם יינם אבל למה שכתב רמ"א שם דבטיל בששים ה"נ בטיל כשהוציא היין דרך הברזא ואע"פ שבשעה שיוציא אין בו ששים נגד הקליפה של הנקב מ"מ אח"כ כשהורק היין נתחבר היתר אל היתר ומבטלין קליפת הנקב בס' של היין וזהו שסיים רמ"א דכאן כל היין שרי כו'. ובמ"ש הב"י בהיתר שע"י המים דלכתחלה אסור דרך הנקב חולק עליו מו"ח ז"ל דאין כאן מבטל איסור לכתחלה שאין כוונתו אלא להוציא היין ולא לבטל האיסור שבנקב ע"כ מותר אפילו לכתחלה ולי נראה דדברי ב"י נכונים דאע"ג דמצינו סברא זו דאין הכוונה לבטל האיסור בסי' פ"ד סעיף י"ג גבי נמלים שבדבש שמותר לסננו וכן בתולעים שבחטים ולא הוי מבטל לכתחלה שאני התם דא"א בענין אחר משא"כ כאן דאפשר לעשות נקב חדש או להוציא דרך פיו למעלה כל שמוציאו בדרך שיש בו חשש איסור מקרי לכתחלה ואסור לעשות כן וכן מוכח מתשובת הרשב"א שזכרנו בסי' קל"ד סעיף ה' אם נתן יין כשר וכו' דכ' שם דהוה מבטל לכתחלה היינו ג"כ שאפשר בלאו הכי:
וע"ל סימן צ"ט. כצ"ל ור"ל מדין אין מבטלין איסור לכתחלה:
(ה) שרי: דהקליפה של הנקב בטל בס' דמה שיוצא דרך הנקב יש לעולם ס' נגד הקליפה. ש"ך.