באר היטב על יורה דעה קלז

סעיף אעריכה

(א) לקיום:    כ' בת"ה סי' ר"א דאין חילוק בין כלי עובד כוכבים ובין כלי ישראל שבלע יין נסך והא דאסור בשתיה משמע דוקא אי ליכא ס' אכן מדברי המחבר מוכח דלדינא דש"ס אף בדאיכא ס' אינה בטלה. ש"ך וע"ש.

(ב) עמד:    ובכלים שאין מכניסן לקיום שנכשרין בהדחה כדלעיל סי' קל"ה משמע מדברי הש"ך דאם לא הדיחן ונתן בהם יין אסור בשתיה כל ששהה בהן מעל"ע אבל הט"ז פסק דלדידן דס"ל דסתם יינם בטל בס' אין כאן איסור בדיעבד ואף על פי דמדברי רמ"א בסי' קל"ה סי"א משמע שאסור בדיעבד מ"מ הסומך על דברי המקילין במידי דרבנן לא הפסיד. עכ"ל.

(ג) פעמים:    כ' הרשב"א בתשובה דאף ביוצא דרך הברזא שבחבית מותר דכל יין שיוצא יוצאים עמו המים המעורבים בו וכב"י ומ"מ אפשר דלכתחלה אסור להוציא דרך נקב הברזא משום דהוי כמבטל לכתחלה והב"ח השיג עליו שאין זה מבטל איסור לכתחלה כיון שאין כוונתו אלא להוציא יין ולא כדי לבטל האיסור שבנקב והכי אמרינן לעיל סימן פ"ד סי"ג עכ"ל הש"ך והט"ז חולק על הב"ח דל"ד לסי' פ"ד דשאני התם דא"א בענין אחר משא"כ כאן דאפשר לעשות נקב חדש או להוציא דרך פיו וכו' ע"ש גם מותר לכתחלה ליתן מים ביין כדי שאם יתערב בו אחר כך שום איסור יתבטל במים כ"כ הב"י והאחרונים בסי' קל"ד.

(ד) יומן:    דלא שייך נטל"פ אלא בתבשיל אבל לא בכלי היין אדרבה כל שמתיישנים נ"ט לשבח והיכא שידוע שעמד בו יין מעל"ע משמע מדברי הרשב"א וב"י דאפ"ה אינו נבלע יותר מכדי קליפה ואינו נראה דהרי נעשה כבוש וכבישה אוסרת כל הכלי ולפ"ז בכלי שידוע שעמד בו יין נסך מעל"ע ונתנו בו אח"כ יין כשר היכא דאין בו מים אסור דהא צריך לשער בס' נגד כל הכלי ואין במה שבכלי ס' נגד הכלי כדלעיל סי' צ"ג והרב דכ' דבטל בס' היינו בסתמא שאין ידוע שעמד בו מעל"ע דאז אפילו כלי שמכניסו לקיום סגי בקליפה ויש במה שבכלי ס' נגד הקליפה. עכ"ל הש"ך.

סעיף בעריכה

(ה) שרי:    דהקליפה של הנקב בטל בס' דמה שיוצא דרך הנקב יש לעולם ס' נגד הקליפה. ש"ך.

סעיף געריכה

(ו) כיין:    כ' הט"ז לפי מאי דקי"ל דסתם יינם בטל בס' אין אנו צריכין להוראה זאת אלא אם יש בין הכל דהיינו יין הא' והב' ששים נגד קליפת הכלי האסור מותר הכל וכעין שאמר אח"כ במים (ובנה"כ השיג עליו וכי דודאי צריך ביין הא' לחודיה ס' דאל"כ היין הא' נ"נ וצריך אחר כך ביין הב' ס' נגד כל היין הא' דע"כ לא ס"ל גבי יין ביין דלא נ"נ אלא מטעם דכיון דנאסר במשהו משא"כ היכא דנאסר מחמת שלא היה בו ס' והכי קי"ל לעיל סימן צ"ב ס"ד דאף לח בלח נ"נ אם לא במקום הפסד גדול עכ"ל) וע"ל סימן קל"ד ס"ג.

סעיף דעריכה

(ז) משקים:    מפני שמבטלין טעם היין ולא גזרינן שאר משקים אטו יין משום דבאקראי בעלמא הוא ש"ס ולפ"ז אסור ליתן בהם משקים דרך קבע והכי קי"ל לעיל סי' קכ"ב ס"ד בהג"ה לענין שאר כלי איסור ש"ך וכ' הט"ז נ"ל פשוט אפילו אם המשקים נשתהים שם מע"ל מותר כיון שהיין פוגם אותם ואף על גב דבשאר דוכתי קי"ל דנטל"פ אסור לכתחלה שאני הכא דנבלע בצונן וכמו שמצינו שהקילו בסי' קל"ח ס"ג דמותר ע"י עירוי ואע"ג דכתבתי לעיל סי' ק"ה ס"א בשם ד"מ דאם שהה בו יין נסך מע"ל אסור לתת לאותו כלי אפילו צונן מע"ל אפשר דאיהו קאמר על יין נסך ממש וכאן מיירי מסתם יינם עכ"ל (ועיין מ"ש לעיל בס"א בהג"ה ס"ק ד' בשם הש"ך דאם ידוע שעמד בו יין נסך מע"ל אם נתן בו אחר כך יין כשר אסור ואפשר דבשאר משקין מודה להט"ז דאע"ג דס"ל להש"ך דיין נ"ט לשבח בשאר משקים חוץ מן המים היינו יין בעין אבל מה שבלוע בדופני הכלי נטל"פ וכ"נ מדברי הש"ך בסי' זה ס"ק י"ז ע"ש ודו"ק).

(ח) למלוח: והב"ח חולק על זה ופסק דלכתחלה אסור למלוח כדלעיל סימן ק"ה סי"ב וגם בדיעבד אסור אם נכבש בתוכו יום שלם אבל הש"ך השיג עליו דמסתמא יש ס' נגד פליטת הכלי שלא בלע רק כ"ק ויין נקלש טעמו בשאר משקין וכ"ש במליח וכן פסק הט"ז דהעיקר כדעת המחבר דמותר אפילו לכתחלה למלוח בהן.

סעיף העריכה

(ט) שיכשירנו: כתב הש"ך מיהו בשעת הדחק והפסד שצריך לכלים ואם לא יתן לכלים אלו יהא לו הפסד בדבר שרי ובלבוש כ' דאף לדברי האומרים סתם יינם בכל שהוא שרי בדיעבד ע"י עירוי ואין כן דעת הש"ך ע"ש.

סעיף ועריכה

(י) תומו: כ' הש"ך אע"ג דקי"ל דעובד כוכבים נאמן מסל"ת באיסור דרבנן כמ"ש בסי' צ"ח ס"א י"ל דהתם מיירי בדבר דלא איתחזק איסורא משא"כ הכא דודאי נשתמש בכלים אלו יין של איסור ואע"ג דלעיל סי' ס"ט ס"י כתב דאם נתן עובד כוכבים בקדירה ואין ידוע אם הדיחו נאמן במסל"ת כיון דדם שמלחו אינו אלא מדרבנן אע"ג דאיתחזק איסורא י"ל דהתם כיון דאיכא נמי טעמא דעובדי כוכבים קפדי אנקיותא להדיח הבשר לכך סמכינן עליה עכ"ל.