ש"ך על יורה דעה קלז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכה(א) כל הכלים כו'. משמע דה"ה כלים שאין מכניסין לקיום שנכשרים בהדחה כדלעיל סי' קל"ה אם לא הדיחן ונתן בהם יין אסור בשתייה כל ששהה בהן מעל"ע אבל רבינו ירוחם כ' דאם נתייבש ואח"כ נשתמש בו ישראל בלא הדחה מותר אלא שלכתחלה צריך הדחה ומביאו ב"י וכתב וכבר כתבתי כן בסי' קכ"ו בשם קצת מפרשים ע"כ מיהו בסי' קכ"ז הביא דברי הר"ן שכתב שאם לא הדיח שאסור בשתייה וכן כתב הרשב"א בתה"א בשם הראב"ד ורמב"ן ונראה שם שכן גם כן דעתו ומביאו ב"י בסי' קל"ד:
(ב) אסור מיד. דכי היכי שנאסר הכלי ע"י עובד כוכבים אפילו לא הכניס בו יין אלא לפי שעה ה"נ נאסר בו יינו של ישראל אפילו לפי שעה. טור. וכתב בת"ה סי' ר"א דאין חילוק בין כלי עובד כוכבים ובין כלי ישראל שבלע יי"נ:
(ג) בשתייה. ואפ"ה אוסר (מדין הש"ס) בכל שהוא היין הניתן בקנקנים וכ"כ ב"י וכ"מ להדיא ברשב"א ושאר פוסקים ואע"ג דיין שאינו נאסר אלא בשתייה מתבטל בס' כדלעיל סי' קל"ד רס"ב ולקמן ס"ד שאני הכא דקודם שנבלע בכלי היה אסור בהנאה נמצא כשמתערב ביין שבקנקנים איסור הנאה מתערב אלא שלפי שלא נתערב בעין רק מפליטת הכלי אינו אוסר רק בשתייה כדכתב הר"ן פא"מ ועוד שאין כאן דמי האיסור וכמ"ש הטור סי' קל"ד הבאתיו שם ס"ק ח' משא"כ התם שקודם שנתערב אע"פ שהיה בעין לא היה אסור רק בשתייה אכן מדברי הרא"ה בב"ה דף קכ"ו ע"ב משמע להדיא דיין שנבלע בכלים אינו אוסר רק בס' כיון שאינו אוסר רק בשתייה ולדבריו צ"ל דהא דאסור בשתייה היינו דוקא בדליכא ס' והשתא ל"ק מה שהקשה הרשב"א בת"ה שם עליו יציבא בארעא וכו' ע"ש ודוק אכן דעת המחבר מוכח כדפירשתי דהא בסעיף ב' אוסר בכל שהוא ביין ודוקא חרצנים וזגים שאינו מינו מבטלין בס' וכן משמע בסעיף ג' ובריב"ש שם דמצרכי דוקא ס' ביין השני נגד היין ולא סגי בס' נגד הקליפות ע"ש:
(ד) והוא יבש. אבל אם היה בו טופח על מנת להטפיח אוסר המתערב עמו כדלעיל סי' קכ"ו ב"י:
(ה) כ"ד שעות. משום דצונן בצונן פולט ובולע במעת לעת. הרא"ש:
(ו) ואם היה ביין כו'. היינו בשלא נתכוין לבטלו דאם נתכוין לבטלו אסור דקי"ל אין מבטלין איסור לכתחלה ואם בטלו אינו מבוטל כדלעיל סימן צ"ט. ב"י. ודוקא אם כבר נאסר היין אסור לכוין לבטל ובכהאי גוונא מיירי תשובת הרשב"א שהביא ב"י בסימן קל"ד (וכן פירשוה הד"מ וב"ח והשיגו על הב"י שם) אבל מותר לכתחלה ליתן מים ביין כדי שאם יתערב בו אח"כ שום איסור יתבטל במים כדכתבו המרדכי והפוסקים בשם ר"ת שהנהיג בני עירו לערב קיתון של מים בכל חבית שאם יקרה שיתערב מעט יי"נ להתירו וכן כתב ב"י והאחרונים בסי' קל"ד דבכה"ג שרי:
(ז) ששה פעמים. וכתב הרשב"א בתשוב' דאף ביוצא דרך הברזא שבחבית מותר דפליטת הברזא הוא מתבטל במים דכל יין שיוצא יוצאים עמו המים המעורבים בו ומבטלין איסור הבלוע בנקב הברזא וכב"י ומ"מ אפשר דלכתחלה אסור להוציא דרך הנקב הברזא משום דהוה כמבטל לכתחלה והב"ח השיג עליו שאין זה מבטל איסור לכתחלה כיון שאין כוונתו אלא להוציא יין ולא כדי לבטל האיסור שבנקב והכי אמרינן לעיל סי' פ"ד ס"ק ל"ה וסי' קט"ו ס"ק כ"ח:
(ח) כנגד קליפת כו'. בכל הקליפה משערים ולא במה שיוצא מן הקליפות ב"י בשם תשו' הרשב"א ור"ל משום דלא ידעינן כמה נפיק כדלעיל סימן צ"ח וכמה דוכתי:
(ט) קליפת הקנקן. שאין היין נבלע אלא כדי קליפה שמקלפים העץ ברהיטני (כדלעיל סי' קל"ה סי"ג) רשב"א ומביאו ב"י וריב"ש סי' קל"ג ומשמע דאפי' כלי שמכניסו לקיום דינא הכי וכן משמע בפוסקים דסוף עבודת כוכבים וכ"כ הב"ח ומשמע עוד מדבריהם שם דאפי' ידוע שעמד היין שם מעל"ע אינו נבלע יותר מכדי קליפה דהא כ"כ גבי חבית של עובד כוכבים שדרך היין לעמוד שם זמן מרובה מיהו כתב הב"ח דלר"ת והרא"ש בכלי שמכניסו לקיום בולע יותר מכדי קליפה וצריך ס' כנגד כולו ע"כ. (מיהו אינו מוכרח לפי שכ"כ לתרץ קושיית הב"י ובלא"ה לק"מ דמתני' אתיא כמ"ד מין במינו לא בטיל כמ"ש התוס' והרא"ש ס"פ בתרא דעבודת כוכבים כמה משניות כן לר"ת ע"ש א"נ הרא"ש מיירי בזמן הזה) ואפשר דהיכא דידוע שעמד בו מעל"ע כ"ע מודו לר"ת דאע"ג דחביות וכלים שמכניסים לקיום דרך הוא לעמוד בהן מעל"ע מ"מ מידי ספיקא לא נפקא וסתם יינם הוא מדרבנן וה"ל ספק דרבנן לקולא ועוד דביי"נ מקילינן טובא בכמה דוכתי ועוד דאיכא כאן ספיקי טובי דלמא לא נתן בהן יין כל עיקר או נתן בהן יין מבושל וכה"ג אבל בידוע שעמד בו מעל"ע הרי נעשה כבוש וכבר נתבאר בסימן ס"ט ס"ק ס' ובסימן צ"ח ס"ק י"ג דכבישה אוסר כל הכלי וכן בדין כיון דכבוש הרי הוא כמבושל ולפ"ז בכלי שידוע שעמד בו יי"נ מעל"ע ונתנו בו אח"כ יין כשר היכא דאין בו מים אסור דהא צריך לשער בס' נגד כל הכלי ואין במה שבכלי ס' נגד הכלי כדלעיל סימן צ"ג ס"ק א' והרב דכתב דבטל בס' היינו בסתמא שאין ידוע שעמד בו מעל"ע דאז אע"פ שהוא כלי שמכניסין בו יין לקיום סגי בקליפה ויש במה שבכלי ס' נגד הקליפה וע"ל סימן קל"ה ס"ק ל"ג:
(י) בני יומן. דאפילו אינן ב"י אוסרים דלא שייך נטל"פ אלא בתבשיל אבל לא בכלי היין דאדרבה כל שמתיישנים נ"ט לשבח כ"כ הפוסקים (והריב"ש סימן תל"ג ות"ה סימן ר"א):
סעיף ב
עריכה(יא) ולא אמרינן דנאסר ראשון ראשון. כיון דצונן הוא כ"כ העט"ז ולא נהירא דא"כ אפילו למ"ד סתם יינם בכל שהוא לישתרי וכן הרשב"א וטור כתבו בהדיא דאסור בדיעבד אלא ודאי אע"ג דצונן הוא מ"מ הגת דמי לכלי שמכניסין בו יין לקיום דנאסר מיד בצונן כדלעיל אלא הטעם הוא דהקליפה של הנקב בטל בס' דמה שיוצא דרך הנקב יש לעולם ס' נגד הקליפה דהא הרשב"א והטור גופיה לא אסרי אלא משום שהיין יוצא שם צלול ונאסר בכל שהוא אבל אם היה יוצא שם עם החרצנים וזגים היו מתירי' משום שיש ס' נגד קליפת הנקב וא"כ לדידן דקי"ל דסתם יינם בטל בס' אם כן בכל ענין שרי וזה ברור:
סעיף ג
עריכה(יב) ביין השני ס' וכו'. דכיון שהיין הראשון לא נאסר אלא בשתייה אינו אוסר בכל שהוא ריב"ש שם וכדלעיל סימן קל"ד ריש ס"ב והא דלא סגי בס' נגד הקליפות דהא ודאי היין שבכלי א' הוא הרבה יותר מהקליפות והקליפות נמי אין אוסרים אלא בשתייה היינו משום שכיון שקודם שנבלע היין בקליפות היה אסור בהנאה א"כ הקליפות אוסרים במשהו ואפילו היה ס' ביין הא' נגד הקליפות היין הא' אסור בשתייה אלא כיון שאינו אוסר אלא בשתייה אינו אוסר היין השני רק בס' וע"ל ס"ק ג':
(יג) ביין השני מים כו' ולא אמרינן חתיכה נעשית נבילה כדלעיל סי' קל"ד ס"ק ט"ז:
(יד) מותר הכל כו'. ואם אין לבטל גם הכלים אסורים כאילו נתן יין של איסור בכלים כשרים כן משמע בריב"ש שם:
סעיף ד
עריכה(טו) מותר ליתן כו'. מפני שמבטלין טעם היין כ"כ הפוסקים:
(טז) בין שאר משקים. ולא גזרי' משקין אטו יין משום דאקראי בעלמא הוא ש"ס ולפ"ז אסור ליתן בהם משקין דרך קבע והכי קי"ל לעיל סימן קכ"ב ס"ד בהג"ה לענין שאר כלי איסור ע"ש:
(יז) וכן מותר וכו'. ברשב"א כתב כמה טעמים ומביאם העט"ז והב"ח דחה דבריו וכתב דלא קי"ל ככל הני טעמי ולפיכך ליתא להאי דינא דכתבו הרשב"א והמחבר אלא לכתחלה אסור למלוח בכלי איסור כדלעיל סי' ק"ה סעיף י"ב וגם בדיעבד אסור אם נכבש בתוכו יום שלם עכ"ד ואין דבריו מוכרחים ועוד דהא כיון דקי"ל דמותר לתת בהן שכר ושאר משקין יהי' הטעם מה שיהיה כ"ש דמותר למלוח בהן ונהי דלא קי"ל כטעמים של הרשב"א מכל מקום ודאי הדין אמת (והרשב"א שכ' כל הני טעמי היינו משום דס"ל דשכר נמי שרי מהנך טעמי ומדמה מליחה למשקים) ואם נאמר דהטעם הוא כמ"ש הטור משום שהיין פוגם אותן וכ"כ הרא"ש הטעם דיין הנפלט לתוכה פגום הוא מעיקרא ואפשר שגם רש"י שכ' הטעם דשיכרא מבטל טעמא דחמרא כוונתו כן (ודלא כהב"ח בקו' אחרון) וכדמשמע מדברי הב"ח שזה הטעם עיקר א"כ כ"ש מלח דמבטל טעמא דחמרא ואדרבה שכר ומשקין אין מועילין להכשיר הכלי ומי מלח עזין מועילין כדלעיל סי' קל"ה ס"ס י"ב (ומהרשב"א משמע נמי דאפי' שהה זמן רב מותר דהא כ' טעמא דהואיל ולא בלעו רק כדי קליפה בטל האיסור מועט שבהן במשקין ומליחה ע"ש. ונהי דלא קי"ל כהרשב"א דכלי שבלע איסור מעט מותר ליתן בתוכו היתר לכתחלה וכדלעיל סי' קכ"ב ס"ק ב' מכל מקום לענין דיעבד ודאי קי"ל כהרשב"א דמסתמא יש ס' כנגד פליטת הכלי שלא בלע רק כדי קליפה וכדמשמע מדברי כל הפוסקים וזה ברור ואע"ג דהרא"ש כתב ואע"ג דבכולה משערינן ואין במים ובשכר ס' לבטל היין אפ"ה שרי כי טעם היין הנפלט לתוכן פגום מעיקרא הוא עכ"ל צ"ל דאין חולק אהפוסקים דס"ל דמסתמא איכא ס' דהרי הטור נמי סבר כוותייהו אלא בא לומר דאע"ג דליכא ס' כגון שנתנו בו משקה מועטים שרי תדע דהא כתב הרא"ש בתשו' ומביאו ב"י בר"ס זה דאם נתן יין בכלי העובד כוכבים מותר לפי שיש ס' נגד הקליפה ע"ש) . ועוד דמשמע מדברי הט"ו דאפילו נותן בהם שכר והמשקים זמן רב אע"ג דאחר מע"ל ה"ל כבוש ובכבוש אין חילוק בין מליח לשאר משקים אלא ודאי כל המשקים מבטלין טעם היין הבלוע בדופני הכלי ול"ד לדלעיל סי' ק"ה דהתם כלים של שאר איסורין הן דנותנים טעם לשבח בכל המשקין ובמליח משא"כ יין שנקלש טעמו בשאר משקין כ"ש במליח וכ"נ דעת הרב בת"ח כלל י"ז ע"ש ובסימנים דבדין א' כ' דדפוסי הגבינות של עובד כוכבים לכתחלה צריך להגעילם למלוח בהן גבינות ובדין ג' כ' דמותר למלוח בשר בכלי של עובד כוכבים שמכניסין בהן יין לקיום וכ"נ דעתו ממה שסתם כאן כהמחבר (וכן דעת העט"ז):
סעיף ה
עריכה(יח) לא נתיר כו'. וכב"י ואע"פ שהרא"ש בתשו' התיר לפי שמתחלה נפלט בליעת הקנקן ביין ונתבטל היינו לדברי המתירין סתם יינם בס' וכבר כתבתי בסימן קל"ד דלא קי"ל אלא כדברי האומרים דאוסר במשהו ע"כ ואע"ג דאנן קי"ל דבטל בס' סתם הרב כדברי המחבר דהא דבטל בס' היינו משום הפסד וכדכתבתי בסי' קל"ה ס"ק ט"ו משא"כ הכא דיתן בו לכתחלה יין ודלא כהעט"ז שכתב דלדידן מותר לכתחלה לתת בו יין פעם אחרת ואפשר דמיירי בשעת הדחק והפסד שצריך לכלים ואם לא יתן לכלים אלו יהא לו הפסד בדבר וכ' עוד העט"ז אף לדברי האומרים סתם יינם בכל שהוא שרי בדיעבד ע"י עירוי כדלעיל סי' קל"ה סי"ב וכבר השגתי עליו שם בס"ק כ"ז מיהו נראה דהרא"ש לא מתיר אלא כששהה היין בכלי שנכשר על ידי היין כמו ע"י מים ובאופן שנתבאר בסי' קל"ה הא ל"ה לא דלא עדיף הכשר יין ממים נ"ל ומ"מ צ"ע דבתשוב' הרא"ש שם (כלל י"ט דין ד') לא כתב דמותר ליתן בו יין פעם אחרת אלא לאחר יב"ח וקמ"ל דהיכא דבעי יישון יב"ח אינו מזיק מה שנתלחלח תוך יב"ח ביין ומונין יב"ח מיין הראשון של איסור שנשתמש בו וכדלעיל ס"ס קל"ה גבי מים ע"ש בתשו' הרא"ש מבואר כך להדיא אבל להכשיר ע"י יין מזה לא הזכיר הרא"ש שם כלום ואפשר משמע ליה לב"י מסברא דכיון דלענין יב"ח דין היין כמים ה"ה לענין שאר הכשר כגון לענין שכשוך ועירוי ג' ימים וע' בתשו' הרשב"א סי' תק"ג:
סעיף ו
עריכה(יט) אין עובד כוכבים כו'. ואע"ג דבש"ס פ' הגוזל בתרא (דף קי"ד) איתא דעובד כוכבים נאמן מסל"ת באיסור דרבנן והוא מוסכם מכל הפוסקי' וכמ"ש בסי' צ"ח ס"ק ב' י"ל דהתם מיירי בדבר דלא אתחזק איסורא משא"כ הכא דודאי נשתמש בכלים אלו יין של איסור וחילוק זה הוזכר בריב"ש סימן תל"ג הבאתיו שם ובזה א"ש דלא תקשי דכאן סתם הרב כדברי המחבר ובא"ח ס"ס תקי"ג כתב דעובד כוכבים המביא ביצים בי"ט נאמן במסל"ת שנולדו מאתמול כיון דאינו אלא איסור דרבנן דהתם לא איתחזק איסורא ובזה א"ש לקמן סי' ש"ב ס"ק י' ע"ש ואע"ג דלעיל סי' ס"ט סעיף י' כ' דאם נתן עובד כוכבים בשר בקדרה ואין ידוע אם הדיחו נאמן במסל"ת (כיון דדם שמלחו אינו אלא מדרבנן) אע"ג דאיתחזק איסורא י"ל דהתם כיון דאיכא נמי טעמא דעובדי כוכבים קפדי אנקיותא להדיח הבשר וכמ"ש הפוסקים שם סמכינן עליה וכמ"ש שם בס"ק ל"ח ועיין בסימן קכ"ב סי"א: