שולחן ערוך יורה דעה קלג ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קלג · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
עובד כוכבים ששכר את הפועל ואמר לו "העבר לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות", ונמצאת אחת מהן יין -- שכרו כולו אסור כיון שיש ביניהם שוה פרוטה משכר היין נסך. שאם היה פחות משוה פרוטה מותר בדיעבד.
ואם אמר לו "העבר לי כל חבית בפרוטה" ונמצא ביניהם חבית של יין -- שכר חבית של יין אסור והשאר שכרו מותר. ולכתחלה אסור לעשות כן.
מפרשים
(ו) כולו אסור. ולא מהני הולכת הנאה לים המלח כדלקמן סימן קל"ד דהכא כיון שקבלנות היא כולי אגרא אחדא וחדא יהיב ליה וגם אפשר שאלו הודיעו מתחלה שאין מעביר לו אותו חבית שמא לא היה שוכרו כלל כן הסכימו רוב הפוסקים וכ"פ ב"י והאחרונים:
(ז) שאם היה פחות מש"פ כו'. זה למד מהרשב"א מעבודת כוכבים (בש"ס די"ט ע"ב) גבי מכוש אחרון לית ביה ש"פ ולפי מה שכתבו התוס' שם אין ראייה ואדרבה משמע מדבריהם דאפי' פחות משוה פרוטה אסור בעבודת כוכבים אלא דהתם היינו טעמא דעובד כוכבים אינו מקפיד אמכוש אחרון וע"ש וע"ל סי' קמ"ג ס"ק ד':
(ח) ולכתחלה אסור לעשות כן. אפילו אין ביניהם ש"פ. ב"י בשם הרשב"א:
שכרו כולו אסור. בטור כתוב בשם הראב"ד מיהו יש לו תקנה על ידי שיוליך הנאה לים המלח שכר אותו חבית וכתב בפרישה בשם רש"ל דהיינו אם כבר קבלם משמע דכל שלא קבל עדיין אין שייך תקנה זו יאסור לקבלם ומו"ח ז"ל כתב אף אם לא קבלם עדיין יש תקנה זו דיוליך אותו הנאת חבית לים המלח והשאר מותר לקבל ומביא ראייה ממה שכ' סעיף ד' דממשכנין כנגד שכרו דש"מ דאף קודם שיעשה לו העובד כוכבים טובת הנאה כנגד קבלת שכרו מהני הא דממשכנין כנגד שכרו ע"כ ולע"ד נראה לא כדברי זה ולא כדברי זה דעיקר הטעם הוא כמ"ש ת"ה הארוך דקי"ל כר' אליעזר דאמר פרק כל הצלמים יוליך הנאה לים המלח והיינו אפילו בחבית שנתערבה בין החביות ואם כן כל שכבר נעשה התערובות למה לא יועיל הולכת הנאתו לים המלח דמה בכך שהמעות עדיין ביד העובד כוכבים אלא דקודם הקבלה גם כן אין שייך לומר שיוליך משלו לים המלח דאם יקבל אח"כ כל השכר יקבלנו באיסור ומה מועיל מה שכבר הוליך משלו אלא יקבלנו כולו מן העובד כוכבים ואח"כ יוליך אחד מהם לים המלח או האחד שקיבל תחילה מהעובד כוכבים ואף אם לא יוליך אחד מהם ממש אלא ממה שיש לו כבר משלו די בכך כיון שכבר יש בידו אחד של איסור ולא יהנה מאותו סך ששוה האיסור משא"כ בקודם לו:
פחות משוה פרוטה מותר בדיעבד. צריך עיון למה לא חשיב התנא במשנה פ' הזהב דחשיב שם חמשה פרוטות הם היה לו לחשוב גם דבר זה דשכר יין נסך אינו אוסר בפחות משוה פרוטה:
שכר חבית של יין אסור. בזה אין צריכין לים המלח אלא יניחנו אצל העובד כוכבים ויקבל השאר משא"כ ברישא דכבר נקרא שם איסור על הכל בתערובות:
(ה) כולו: כתב הש"ך ולא מהני הולכת הנאה לים המלח כדלקמן סימן קל"ד דאפשר שאילו הודיעו מתחילה שאינו רוצה להעביר לו אותו חבית שמא לא היה שוכרו כלל.
(ו) פרוטה: כתב הט"ז צ"ע שלא חשיב התנא במשנה פ' הזהב דחשיב שם ה' פרוטות הם היה לו לחשוב גם דבר זה דיין נסך אינו אוסר בפחות משוה פרוטה (ובנה"כ תירץ דתנא ושייר ע"ש).
(ז) חבית: כתב הט"ז בזה א"צ לים המלח אלא יניחנו אצל העובד כוכבים ויקבל השאר משא"כ ברישא דכבר נקרא שם איסור הכל בתערובות.
(ח) ולכתחלה: אפי' אין ביניהם שוה פרוטה. ב"י בשם הרשב"א.