ש"ך על יורה דעה קלג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
(א) כשם כו'. כלומר דל"ת כדקס"ד מעיקרא דש"ס ר"פ בתרא דעבודת כוכבים דהוי בעי למימר דיי"נ דמי לשביעית דמכירה אסור ושכרו מותר אלא לא דמי לשביעית אלא משום קנס החמירו ביי"נ דשכרו ג"כ אסור כדמסיק ש"ס התם וזה פשוט ודלא כהב"ח שנדחק מאד בביאור הש"ס ומתוך כך פי' דאם נטל שכרו קודם המלאכה שכרו מותר לאחרים ע"ש:
(ב) שוחק כו'. ע"ל סימן קמ"ו סעיף י"ד:
(ג) שאינן נאסרין בהשתחוה כו'. כדלקמן סימן קמ"ה:
(ד) ולכן אין להחמיר כו'. מיהו לכתחלה ודאי אין להשכיר עצמו או ביתו וכליו לסתם יינם וכן כתב ב"י בשם א"ח בשם מהר"מ ע"ש:
סעיף ב עריכה
(ה) כיון שעיקר כו'. אע"ג דמן הדין יכול להניח עליו לגינו אפ"ה הואיל שאם לא הניח עליו לגינו אינו יכול לומר לו נכה לי משכר הלגין הרי הוא כאלו לא שכרו לכך. ש"ס:
סעיף ג עריכה
(ו) כולו אסור. ולא מהני הולכת הנאה לים המלח כדלקמן סימן קל"ד דהכא כיון שקבלנות היא כולי אגרא אחדא וחדא יהיב ליה וגם אפשר שאלו הודיעו מתחלה שאין מעביר לו אותו חבית שמא לא היה שוכרו כלל כן הסכימו רוב הפוסקים וכ"פ ב"י והאחרונים:
(ז) שאם היה פחות מש"פ כו'. זה למד מהרשב"א מעבודת כוכבים (בש"ס די"ט ע"ב) גבי מכוש אחרון לית ביה ש"פ ולפי מה שכתבו התוס' שם אין ראייה ואדרבה משמע מדבריהם דאפי' פחות משוה פרוטה אסור בעבודת כוכבים אלא דהתם היינו טעמא דעובד כוכבים אינו מקפיד אמכוש אחרון וע"ש וע"ל סי' קמ"ג ס"ק ד':
(ח) ולכתחלה אסור לעשות כן. אפילו אין ביניהם ש"פ. ב"י בשם הרשב"א: