שולחן ערוך יורה דעה קלב ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה והלך ומכר עבודת כוכבים ויין נסך והביא לו דמיהם הרי זה מותר ואם אמר לו קודם שימכור המתן לי עד שאמכור אלילים או יין נסך שיש לי ואביא לך אע"פ שהוא סתם יינם ומכר והביא לו הרי זה אסור מפני שהישראל רוצה בקיומו כדי שיפרע ממנו חובו:

הגה: ויש אומרים דאין איסור זה של רוצה בקיומו אלא דווקא אם אינו יכול להפרע ממקום אחר אבל אם יוכל להפרע ממקום אחר וכל שכן אם יש לו ערב מותר (כל בו בשם הר"ן וטור בשם ר"י ורא"ש ור' ירוחם בשם התוס' ומרדכי ריש פ' בתרא דעבודת כוכבים) ומיהו בזמן הזה שאין העובדי כוכבים מנסכין אין להחמיר בסתם יינם ובכל ענין שאמר המתן עד שאביא לך שרי (רשב"א לדעת הגאונים) ועיין לקמן סימן קמ"ד:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(לח) הרי זה מותר. מדברי הב"ח נראה דהיכא דאינו ידוע שמכרו לצרכו אף ביי"נ איכא למיחש שמא מכרו לחזור ולקנות בו יי"נ כדלקמן ס"ס קמ"ד גבי עבודת כוכבים אבל הדרישה בסימן קמ"ד חילק בין עבודת כוכבים ליי"נ דביי"נ לא חיישינן מן הסתם שלקחו לחזור ולקנות בו יי"נ ע"ש:

(לט) וי"א כו'. והראב"ד חילק כשבידו לנגשו ומרצונו ממתין לו אסור שהרי על ידו מתקיים ע"א אבל כשאין בידו לנגשו וע"כ ממתין לו מותר עכ"ל טור ודברי הראב"ד הביאו הרשב"א והר"ן ורבינו ירוחם במסקנא:

(מ) וע"ל סי' קכ"ד. וכן הוא בעט"ז ול"נ דט"ס הוא וצ"ל סי' קמ"ד:


ט"ז

הרי זה מותר. כתב הטור והא דאמרינן דמי עבודת כוכבי' ביד עובד כוכבים אסורין דוקא כשמוכר לקנות בדמיו צרכי עבודת כוכבי' שאז נשארו הדמים באיסורן ע"כ לשונו ואע"ג דבעלמא קיימא לן הזמנה לאו מלתא היא מ"מ הכא שאני כיון שבאו מעובד כוכבים ושם ישובו ומבואר בסימן קמ"ד דאפי' מספק יש לחוש שמא מכרה לצורך קניית עבודת כוכבים:

באר היטב

(כא) מותר:    כתב הש"ך דמדברי הב"ח נראה דהיכא שאינו ידוע שמכרו לצרכו אף ביי"נ איכא למיחש שמא מכרו לחזור ולקנות בו יין נסך כדלקמן סימן קמ"ד גבי עבודת כוכבים אבל הדרישה שם חילק בין עבודת כוכבים ליין נסך דביי"נ לא חיישי' מן הסתם שלקחו לחזור ולקנות בו יין נסך ע"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש