באר היטב על יורה דעה קלב
סעיף א
עריכה(א) דמיו: דלאו דמי מכירה לקח אלא דמי ההיזק ואפילו אין העובד כוכבים רוצה ליתן המעות עד שיתן לו הישראל היין שרי כ"כ הר"ן וכתב הש"ך משמע דאפילו אסרו בשוגג דבכה"ג פטור מלשלם כדאיתא בחושן משפט סי' שפ"ה אפ"ה מותר ליקח דמיו מאותו העובד כוכבים דמ"מ הזיקו.
(ב) אסורים: פי' אפי' לאחרים לפי שכבר נאסר היין קודם מכירה. ט"ז.
(ג) שלבעל: משום קנס אבל לאחרים מותרים דכיון שאחר שקנה העובד כוכבים היין במשיכה נתן הדמים לא הוי דמי יי"נ ומ"מ גם לאחרים לא שרי אלא בהפסד מרובה הא לא"ה אסור ואע"ג דלא נ"מ ביי"נ דקי"ל דשרי בהנאה בזה"ז מ"מ נ"מ למוכר עבודת כוכבים ומשמשיה דדין אחד יש לעבודת כוכבים ויי"נ וע"ל סוף סימן קמ"ד עכ"ל הש"ך.
(ד) שנתבאר: דמגען מותר בהנאה במקום הפסד.
סעיף ב
עריכה(ה) דעתו: ולא נקנה לו במשיכה זו כיון שעדיין לא פסק. טור.
(ו) יינם: כ' הש"ך ואפילו לאותו עובד כוכבים עצמו ג"כ אסור למכור כיון שהיו עסוקין במכירה קודם שנאסר גרע טפי והדבר נראה דמשום מכירה לוקח המעות ולא משום הזיקו (ולבוש וב"ח בק"א כתבו בענין אחר) וכתב הב"י דאם נזהר הישראל יפה יפה וידע דודאי לא נגע דמיו מותרים.
(ז) בד"א: דפסק עד שלא משך מותר.
(ח) עכבת: או לכלי שיש בו טופח על מנת להטפיח.
(ט) מנדנד: כתב הש"ך ולדעת הר"ב סימן קכ"ד סעיף י"ז אינו אסור בנדנוד בלא הגבהה ומכל מקום יש לתמוה למה כתב כאן דדמיו אסורין הא קיימא לן בסימן קכ"ו דניצוק אינו אוסר אלא בשתיה וכאן אין איסור אלא משום ניצוק ועוד קשה על מ"ש המחבר דע"כ הוא מנדנד כשאוחזו בידו דהא אמרינן בש"ס ס"ס כי מטא לאוירא כו' ע"כ הבין דמה שתירץ לו מקודם אי דקא רמא למנא דישראל ה"נ ל"צ דרמי למנא דעובד כוכבים היינו שהעובד כוכבים אוחזו בידו דאל"כ לא קניא כי מטא לאוירא וכ"מ נמי מדמתרץ בתר הכי אי דנקט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה ה"נ כו' וא"כ איך הבין לל"ל דרמא למנא דעובד כוכבים הא אפילו רמא למנא דישראל והעובד כוכבים אוחזו אסור משום דע"כ מתנדנד וצ"ע עכ"ל (ונ"ל דלא קשיא מידי דאנן השתא קיימינן למאי דס"ל ניצוק חיבור לפ"ז כשמנדנד עובד כוכבים הכלי נאסר קלוח העליון מהתחתון ע"י ניצוק אבל בש"ס הוא אליבא דמ"ד דלא אמרינן ניצוק חיבור כדאיתא שם להדיא ע"ש ע"כ לא איכפת לן כשמנדנד שהרי הוא קונה בעוד שהוא באויר הכלי ובזה לא שייך נדנוד כשעדיין הוא באויר ומן התחתון לא נאסר דלא ס"ל ניצוק חיבור וכעין זה מתרץ בב"י דברי הרמב"ם ע"ש ודו"ק).
(י) מעט: פי' אם הוא שוה שום דבר והוא של ישראל אסור ואם יש ס' כנגד העכבת יין כולו מותר אף בשתיה כדלקמן סימן קל"ד ס"ד בהג"ה ש"ך.
(יא) שנגע: כתב הש"ך משום דלא שייך כאן ניצוק חיבור דבסתם יינם לא אמרינן ניצוק חיבור אלא בשתיה ולא בהנאה ומ"מ קשה על הרב דכתב כדברי הטור ורשב"א דכשתופס העובד כוכבים הכלי בידו מותר אפילו לכתחלה וסתם כדברי הרמב"ם והמחבר דבאחזו עובד כוכבים בידו באויר אסור וצ"ל דהרב מפרש דהא דאסר המחבר באוחזו בידו באויר ונדנדו הוא משום דקודם שהגיע לכלי ע"י נדנוד נוגע בראש הכלי ונאסר הכלי מיד ע"י נדנוד אבל בתופס באויר בנחת בענין ששופך באמצע הכלי שאינו נאסר אלא הטפה ראשונה שבתחתית הכלי לא מיתסר משום ניצוק דכיון דאפילו בתערובות שרי בדיעבד א"נ הר"ב מפרש דהאי בד"א שכתב המחבר קאי אדסמיך ליה אם לא פסק וה"ק בד"א דלא נאסר אלא מחמת שיגע בו דש"מ דאם נזהר שלא נגע מותר כשמודד לכליו של ישראל אבל לכליו של עובד כוכבים או לכליו של ישראל ביד עובד כוכבים ומנדנד העובד כוכבים הכלי אסור מיד קודם שיגע בו וצריך ליקח הדמים תחלה והשתא לא אמרינן דקנה מיד שהגיע לאויר דהגבהה ושום משיכה אינו מועיל עד שפסק תחלה כמו שכתוב בחושן משפט סימן ר' ס"ז וכתב ב"י דהוא הדין אם שכר לו הישראל מקומו מותר ויוציאנו משם קודם שיאסר שלא יטול שכירות יין נסך.
(יב) תחלה: אבל הגביה בשעה שמדד אינו קונה שאותה הגבהה אינה לקני' אלא למדידה. הרשב"א.
(יג) מקפידים: מיהו לכתחילה יש ליזהר כמ"ש בסימן קכ"ד סכ"ד דבמקום שאין הפסד אף בזה"ז אין להתיר בהנאה. ש"ך.
סעיף ג
עריכה(יד) משקבלוה: כתב הש"ך אבל לא קבלוה בשכרם אע"פ שנכנס לרשותם לא זכו בו שאין חצירו של אדם קונה לו בע"כ ועי' בחושן משפט סי' ר'.
(טו) שרי: דסתם יינם בזה"ז מותר בהנאה במקום הפסד ואם כן הכא נמי שרי. ש"ך.
סעיף ד
עריכה(טז) מותר: כ' הש"ך דהטור השיג ע"ז ונראה שדבריו הם עיקר דכיון שהקדים לו דינר מיד נקנה לו היין ובשליחותו נתנו להם מיהו במקום הפסד קי"ל דסתם יינם בזמן הזה מותר בהנאה.
(יז) לעבדו: כתב הב"ח פי' שנותן לעבדו דינר שיקנה לאלו העובדי כוכבים דמזכה לעובדי כוכבים על ידי עבדו הדינר ונעשה שליח לקנות היין בעבור העובד כוכבים ומשמע אבל אם אמר לו בסתם קנה יין כך וכך אין העבד קונה היין אלא לבע"ה ואסור ונראה דוקא עבדו אבל אסור לומר כך לישראל אחר דרוצה בקיומו של יי"נ עד שיעשה שליחותו לעובד כוכבים כדלקמן סימן קל"ג ס"ה מיהו כתב הב"י בבד"ה דיש לפקפק בזה משום דיד עבד כיד רבו דמי.
סעיף ה
עריכה(יח) פייס: ואפילו הוא בענין שאין הישראל היה יכול ליפטר מן השר אלא ביין מותר כיון שלא פירש לעובד כוכבים בפירוש שיתן לשר יי"נ עכ"ל הלבוש והוא מדברי תוס' אבל בהיה במקומי כתב הב"ח דמשמע אפילו היה יכול לפייסו בדברים אחרים מ"מ כיון שא"ל היה במקומי כו' אסור לכ"ע.
סעיף ו
עריכה(יט) שכתבו: כתב הש"ך אפי' לא כתבו עליו אלא שאומר הכנס תחתי שלא יכתבו עלי ג"כ אסור.
(כ) ומלטני: והטור מסיים וי"א שאם כתבו כבר על הישראל חלקו אסור בכל לשון שאמר לו ואין היתר אלא כל זמן שלא כתבו שמותר לומר לעובד כוככים פייס בשבילי שלא יכתבו עלי.
סעיף ז
עריכה(כא) מותר: כתב הש"ך דמדברי הב"ח נראה דהיכא שאינו ידוע שמכרו לצרכו אף ביי"נ איכא למיחש שמא מכרו לחזור ולקנות בו יין נסך כדלקמן סימן קמ"ד גבי עבודת כוכבים אבל הדרישה שם חילק בין עבודת כוכבים ליין נסך דביי"נ לא חיישי' מן הסתם שלקחו לחזור ולקנות בו יין נסך ע"ש.