שולחן ערוך יורה דעה קלב ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

מי ששכר פועלים עובדי כוכבים ופסק להם מזונות אסור להשקותם יין נסך ואם אמר להם צאו ושתו מחנוני פלוני ואני פורע אם לא הקדים לו דינר מותר אע"פ שייחד לו דינר והוא בעין ביד בעל הבית אבל אם הקדים לו דינר אסור ודוקא כשאמר לו יהא דינר זה בידך עד שתשקה לפועלים ואני אחשוב עמך באחרונה אבל אם נתנו לו להוציאו עכשיו אם יצטרך לו מותר.

(וכן מי שמזמן עובדי כוכבים אצלו מותר ליתן מעות לעבדו לקנות להם יי"נ) (כל בו):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(כט) אם לא הקדים כו'. עיין בא"ח סימן ת"נ סעיף ו' ובמ"ש שם:

(ל) הקדים לו דינר אסור. דהשתא מדבעה"ב קא אכלי:

(לא) אבל אם נתנו כו'. הטור השיג ע"ז וז"ל ואינו נראה דכיון שהקדים לו דינר מיד נקנה לו היין ובשליחות ונתנו להם ע"כ וכב"י אין ספק שלא ראה דברי הרשב"א בתה"א שהוכיח כן מנתן לה טלה באתננה ואח"כ בא עליה דאתננה מותר ע"כ וע"פ זה פסק כהרשב"א ונמשכו אחריו הפרישה והב"ח אבל לפע"ד לדעת הטור דל"ד לנתן לה טלה כו' דמשום דבשעה שבא עליה לא ה"ל טלה ברשותיה אלא ברשותה אבל הכא מיד שהקדים לו הדינר נקנה לו היין וכמ"ש הטור וה"ל כאילו הפקיד היין לחנווני ובשליחותו נתנו להם ואולי ידע הטור ראיות הרשב"א ואף על פי כן השיג עליו וכן משמע לכאורה בתוס' (בעבודת כוכבים דף ס"ז ריש ע"ב) במה שכתבו דכל המקבל מעות מחבירו בשביל חפץ שיתן לו נכסיו משועבדים כו' וע"ש וכן ר' ירוחם ושאר פוסקים כתבו סתם שאם הקדים לו דינר אסור ולא חילקו מיהו במקו' הפסד קי"ל דסתם יינם בזמן הזה מותר בהנאה:

(לב) מותר ליתן מעות כו'. כ' הב"ח פי' שנותן לעבדו דינר שיקנה לאלו העובדי כוכבים דמזכה לעובד כוכבים הדינר ע"י עבדו והוא נעשה שליח לקנות היין בעבור העובד כוכבים ומשמע אבל אם א"ל בסתם קנה יין כך וכך אין העבד קונה היין אלא לבעה"ב ואסור ונראה דוקא עבדו אבל אסור לומר כך לישראל אחר דרוצה בקיומו של יי"נ עד שיעשה שליחותו לעובד כוכבים כדלקמן סימן קל"ג סעיף ה' בדין מזוג לעובד כוכבים בחנם ע"ש ע"כ:

(לג) לעבדו כו'. והב"י בב"ה כ' ע"ז ויש לפקפק בזה משום דיד עבד כיד רבו דמי ע"כ:


ט"ז

ודוקא כשאמר לו יהא דינר זה בידך כו'. הרשב"א בתה"ה הוכיח זה דהוקשה לו כי הקדים לו דינר מאי הוה הא מדיהבי ליה קנייה עובד כוכבים דסתמא דמילתא נתנו לו שיוציאו ובשעת נתינת המעות ליכא איסורא דלא שקילי יין נסך וכי שקלי פועלים בתר הכי לא הוה הדינר של ישראל וה"ל כנתן טלה באתנן ואח"כ בא עליה דאתננה מותר ע"כ פי' דמיירי כמ"ש כאן ודוקא כו' והטור כתב על זה ואינו נראה דכיון שהקדים לו הדינר מיד נקנה לו היין ובשליחת' נתנו להם ע"כ וכתב ב"י שאין ספק שלא ראה הטור דברי תה"ה אלא הקצר ראה ולפיכך נחלק אבל אי ראה הארוך לא נחלק דמאי שנא מאתנן שמביא הרשב"א) ולעד"נ דברי הטור נכונים דאע"ג דמעות אינן קונות היינו בעובד כוכבים לדעת הטור לעיל בסימן זה אבל ישראל מישראל מעות קונות דבר תורה כדאיתא פרק הזהב ואם כן ישראל מעובד כוכבים כ"ש דקונה במעות כדאיתא בח"מ סימן קכ"ו דאם ישראל מישראל מפקיע במעמד שלשתן ק"ו מעובד כוכבים הכא נמי כן הוא וכיון שהקדים לו דינר על היין נקנה לו במעותיו יין כנגדו וכ"ת מאי איכפת לן בהאי קנין הא אין הישראל נהנה ממנו לזה אמר שהעובד כוכבים נותנו בשליחות ישראל בעל היין לפועלים שלו וזה אין שייך באתנן לומר שקנה שום דבר באתנן ההוא נמצא דאין לאתנן שייכות להביאה שאחר כך ולפיכך שרי התם כן נראה לע"ד ליישב דברי הטור אבל הרשב"א לא חשיב זה לקונה ממנו יין נסך דהא סתם קאמר שיתן להם אכילה ושתייה ולא זכר יין נסך:

מותר ליתן מעות לעבדו לקנות להם יין נסך כצ"ל. והטעם בכל בו כיון שהוא אומר לקנות בעבורם נמצא שהיין אינו שלו:

באר היטב

(טז) מותר:    כ' הש"ך דהטור השיג ע"ז ונראה שדבריו הם עיקר דכיון שהקדים לו דינר מיד נקנה לו היין ובשליחותו נתנו להם מיהו במקום הפסד קי"ל דסתם יינם בזמן הזה מותר בהנאה.

(יז) לעבדו:    כתב הב"ח פי' שנותן לעבדו דינר שיקנה לאלו העובדי כוכבים דמזכה לעובדי כוכבים על ידי עבדו הדינר ונעשה שליח לקנות היין בעבור העובד כוכבים ומשמע אבל אם אמר לו בסתם קנה יין כך וכך אין העבד קונה היין אלא לבע"ה ואסור ונראה דוקא עבדו אבל אסור לומר כך לישראל אחר דרוצה בקיומו של יי"נ עד שיעשה שליחותו לעובד כוכבים כדלקמן סימן קל"ג ס"ה מיהו כתב הב"י בבד"ה דיש לפקפק בזה משום דיד עבד כיד רבו דמי.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש