שולחן ערוך יורה דעה קלב ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

ישראל שמכר יינו לעובד כוכבים פסק עד שלא משך דמיו מותרים שמשפסק סמכה דעתו ומשמשך קנה ויין נסך אינו נעשה עד שיגע בו נמצא בשעת מכירה היה מותר אבל אם משך העובד כוכבים היין עד שלא פסק דמיו אסורים שהרי לא סמכה דעתו אע"פ שמשך (ומאחר שבא לרשות העובד כוכבים אין הישראל נזהר בו ויש לחוש שנגע) ונמצא שכשנגע עדיין לא סמכה דעתו ליקח ונאסר היין בנגיעתו והרי זה כמוכר סתם יינם במה דברים אמורים כשמדד הישראל לכליו (או לכליו של עובד כוכבים שאין בו עכבת יין) (טור) אבל אם מדד לכלי העובד כוכבים שיש בו עכבת (פי' מקום שהיין מתעכב בו) יין או לכלי ישראל שביד העובד כוכבים והיה העובד כוכבים מנדנד הכלי אם היה מונח בקרקע או שהיה אוחזו בידו באויר דאז ע"כ הוא מנדנד צריך ליקח הדמים ואח"כ ימדוד:

הגה: מיהו אם מדד לכלי של עובד כוכבים שיש בו עכבת יין שאינו נאסר רק מכח תערובות מעט יין שהיה בכלי בדיעבד כולו מותר בהנאה חוץ מדמי מעט היין שהיה בכלי ואפילו לכתחלה אינו אסור רק כשהיה מעט מהיין בפי הכלי של עובד כוכבים דנאסר היין מיד אבל אם היה עכבת יין בשולי הכלי והכלי של עובד כוכבים היה עומד בחצירו של עובד כוכבים או שתפסו בידו או שעומד ברשות המוכר ואמר לו המוכר יקנה לך כליך מותר דמיד שבא לאויר הכלי קנאו ולא נאסר היין עד שנגע בעכבת יין שבשולי הכלי העובד כוכבים וכן אם מדדו העובד כוכבים והגביהו תחלה לקנותו הכל מותר דהרי קנאו תחלה קודם שמדד אבל אם לא הגביהו ומדד דינו כשאר יין הבא מכח עובד כוכבים כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ה.
וכל זה לא מיירי אלא בימיהם שהיו העובדי כוכבים מנסכים ואוסרים בהנאה במגען אבל בזמן הזה שאין העובדי כוכבים מנסכים ואין אוסרין במגען רק בשתיה בכל ענין מותר בהנאה וכן המנהג פשוט למכור יין לעובד כוכבים ואין מקפידים בכל אלו הדינים (הכל בטור):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ז) שמשפסק סמכה דעתו כו'. וליכא למיחש שמא יגע בו קודם המשיכה דכיון שלא בא לרשות העובד כוכבים מסתמא הישראל נזהר בו שלא יגע:

(ח) דמיו אסורין. משמע אע"פ שמדד ישראל דמכל מקום כיון שבא לרשות העובד כוכבים אין הישראל נזהר ממגע עובד כוכבים וכן הוכיח ד"מ בטור והשיג על הבית יוסף וכן כ' הדרישה והב"ח וכב"י דאם נזהר הישראל יפה יפה וידע דודאי לא נגע דמיו מותרים ומביאו ד"מ:

(ט) לא סמכה דעתו. ולא נקנה לו במשיכה זו כיון שעדיין לא פסק. טור:

(י) ונאסר היין כו'. והדמים אסורים אבל אם לקח הדמין קודם לכן בענין שנקנה היין לעובד כוכבים מיד דמיו מותרין כדלקמן:

(יא) והרי זה כמוכר סתם יינם. הקשה בית יוסף דהא לאותו העובד כוכבים עצמו שרי כדלעיל בריש הסימן והניחו בצ"ע והעתיקו ד"מ ודרישה ולפעד"נ דהכא כיון שהיו עסוקין במכירה קודם שנאסר גרע טפי והדבר נראה דמשום מכירה לוקח המעות ולא משום היזקו והעט"ז והב"ח בקונטרס אחרון תירצו בענין אחר:

(יב) במה דברים אמורים. דפסק עד שלא משך מותר וע"ל ס"ק כ"ד:

(יג) עכבת יין. או לכלי טופח ע"מ להטפיח רבינו ירוחם ני"ז ח"ג:

(יד) מנדנד הכלי. דאז אסור מחמת נדנוד העובד כוכבים כדלעיל סימן קכ"ד ס"ק ל"ה וסימן קכ"ה ס"ק י"ז ולדעת הרב שם אינו אסור בנדנוד בלא הגבהה ע"ש:

(טו) או שהיה אוחזו בידו כו'. ולא אמרינן דמיד שבא לאויר הכלי מיד קנאו דכיון שנפלה בו טפה ראשונה ונאסרה מפני שנפלה לכלי שביד עובד כוכבים כל היין שבכלי העליון נאסר משום ניצוק ב"י:

(טז) דאז ע"כ הוא מנדנד. קשיא לי על זה מדפריך בש"ס ס"ס כי מטא לאוירא כו' על כרחך הבין דמה שתירץ לו מקודם אי דקא רמי למנא דישראל הכי נמי לא צריכא דרמי למנא דעובד כוכבים היינו שהעובד כוכבים אוחזו בידו דאם לא כן לא קנייה כי מטא לאוירא וכן משמע נמי מדמתרץ בתר הכי אי דנקיט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה הכי נמי כו' ואם כן איך הבין לל"ל דרמא למנא דעובד כוכבים הא אפילו רמא למנא דישראל והעובד כוכבים אוחזו אסור משום דע"כ מתנדנד וצ"ע:

(יז) צריך ליקח הדמים. דעובד כוכבים קונה בין במשיכה בין בכסף וכ"כ הרב המגיד פ"א מהל' זכייה ומתנה ב"י וע"ל סי' ש"ד ס"י ומה שכתבתי שם:

(יח) ואחר כך ימדוד. וסיים הרמב"ם ואם מדד ולא לקח דמים אע"פ שפסק דמיו אסורי' שמשעה שיגיע לכלי נאסר כסתם יינם עכ"ל והמחבר השמיט זה משום דסבירא ליה דכיון דמיד שהגיע לכלי קנהו ולא מיתסר אלא משום ניצוק ולא אמרינן ניצוק לסתם יינם אלא לאסור בשתיה וכ"כ בבדק הבית וז"ל ומ"מ יש לתמוה עליו למה כתב דמיו אסורים לפמ"ש בסי' קכ"ו דניצוק אינו אוסר אלא בשתיה עד כאן לשונו ומכל מקום בזה דצריך ליקח הדמים תחלה פסק כהרמב"ם דסבירא ליה דלכתחלה מיהא אסור וע"ל ס"ק כ"ד גבי ומכל מקום קשיא על הרב כו':

(יט) כולו מותר בהנאה. אם יש ס' כנגד העכבת יין כולו מותר אף בשתיה כדלקמן סי' קל"ד ס"ב בהג"ה וכך כתב הרא"ש פרק בתרא דעבודת כוכבים ומביאו הב"ח:

(כ) חוץ מדמי מעט היין. לאו דוקא וגם הטור לא סיים כן והיינו משום דהעכבת יין הוא של עובד כוכבים וגם אינו שוה כלום והרב אשמועינן דהיכא דשוה שום דבר והוא של ישראל אסור:

(כא) ואפילו לכתחלה אינו אסור כו'. כתב הפרישה סעיף י"ג דהיינו שמתחלה עשה במזיד כדי שיתבטל העכבת יין ויהא מותר לו בדיעבד לכך אפילו דיעבד נמי אסור כדלעיל סימן צ"ט כל האיסורים שרבה עליהם במזיד אסורים עכ"ל ולא משמע כן ועוד דהכא ודאי לא שייך ביטול איסור לכתחלה דודאי לא היתה כוונתו לבטל העכבת יין ועוד תימה דא"כ מאי פריך בש"ס כמאן דלא כרשב"ג הא אפילו לרשב"ג בכה"ג אסור אפילו דיעבד משום מבטל איסור (ודברי הטור הן הן דברי הרב ע"ש) אלא ודאי בדיעבד בכל ענין מותר וזה ברור:

(כב) וא"ל המוכר יקנה לך כליך. כתב ב"י בשם הרשב"ץ דה"ה אם שכר לו הישראל מקומו מותר ויוציאנו משם קודם שיאסר שלא יטול שכירת יי"נ עכ"ל ומביאו ד"מ ועמ"ש עוד ב"י לקמן בשם א"ח ועיין עוד בח"מ סי' ר' יתר דרכי הקנייה ומשם תלמוד לכאן:

(כג) מותר. ואי משום הטפת יין הא לית ליה הנאה מיניה שאינו שוה כלום ועוד שהיא של עובד כוכבים וכ"כ הרשב"א בת"ה ומביאו ב"י בסי' קל"ד דף קל"ח ריש ע"ד וכ"כ הר"ן ומביאו ב"י בסי' קכ"ו:

(כד) דמיד שבא לאויר כו'. הקשה ב"י דכל זה אמרינן בש"ס למ"ד ניצוק אינו חבור אבל למאי דקי"ל לעיל סימן קכ"ו דניצוק חבור אפי' נקיט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה או שעומד בחצירו לעולם אסור דקודם שבא לאויר נאסר משום ניצוק ותירץ דאפי' מ"ד ניצוק חיבור מודה דאם עירה לסתם יינם לא מיתסר אלא בשתיה ומביאו ד"מ והב"ח כתב עליו ושארי ליה מאריה דכבר התבאר דליתא להאי פירושא לדעת הטור והרשב"א וכמו שהארכתי בזה בסי' קכ"ו בס"ד ע"ש היטב עכ"ל התפלל על אחרים והוא צריך לאותו דבר כי הדבר ברור ופשוט שדעת הרשב"א בתה"א (דף קנ"א ע"ג) דבסתם יינם לא אמרינן ניצוק חבור אלא לאסור בשתיה ולא בהנאה ומביאו ב"י בס"ס קכ"ו וכ"כ הב"ח גופיה שם ורשב"א עצמו שם פי' בהדיא כאן כמ"ש הב"י ע"ש מיהו דברי הטור דוחק לתרץ כן ע"ש ומה שתירץ הב"ח וז"ל דהטור כ"כ לפי המסקנא בסי' קכ"ו דבהפסד מרובה יש להתיר ניצוק הלכך מתיר כאן אף בשתיה בדיעבד דמסתמא ודאי איכא הפסד מרובה כשיהא נאסר כל היין שמדד לעובד כוכבים אף בהנאה עכ"ל תמוה לי טובא דהרי אין הפסד כלל שהרי בדיעבד מותר למכרו לעובד כוכבים וא"כ כמו שעלה בדעתו למכרו לעובד כוכבים כן הוא מוכרו גם עתה ואיך יעלה על הדעת להתירו בשתיה ואע"ג דאמרינן לעיל סי' קכ"ו סעיף ב' דאפילו היכא שאפשר למכרו לעובד כוכבים חשיב הפסד מרובה היינו משום שצריך לזלזל התם במכירה קצת וכדמשמע התם להדיא אבל הכא אין כאן הפסד כלל שכמו שהיה רוצה למכרו לכתחלה מוכרו גם עתה (וכ"ש שפסק המדה דאל"כ לא היה קונה כליו ורשותו של עובד כוכבים) ועוד תימה מ"ש דודאי איכא הפסד מרובה כשיאסר כל היין שמדד בהנאה והלא ודאי בהנאה הוא מותר וכמ"ש הטור והרב ועוד דהא מיירי הכא שמותר למכרו לכתחלה בענין זה:

ומה שנ"ל לתרץ בזה הוא משום דס"ל להטור דודאי הסברא נותנת דהיכא דבדיעבד מותר אפי' בתערובות ממש דיש להתיר בניצוק אף לכתחלה וכה"ג כתבו הרא"ש והטור לעיל ר"ס קכ"ה דאם עירה העובד כוכבים יין מכלי דאף דמה שיצא לחוץ אסור משום כחו מה שבפנים לא מיתסר משום ניצוק כיון דלא נאסר אלא משום כחו ולא משום צד נגיעה ממש כש"כ הכא דבדיעבד שרי לגמרי דאפשר דאפילו מאן דסובר התם דאסור משום ניצוק היינו משום דמה שיצא לחוץ מיהת אסור בדיעבד משא"כ הכא ומה דקאמר בש"ס דלמ"ד ניצוק חיבור אסור היינו משום דבש"ס מיירי להדיא דאפילו דיעבד אסור ודלא כרשב"ג אלא יין ביין בכל שהוא אסור אף למכרו לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו אבל לדידן דקי"ל כרשב"ג דדיעבד מותר א"כ לא שייך הכא לאסור משום ניצוק ואלו דברים ברורים וקילורין הם לעינים:

ומ"מ קשיא על הרב דכתב כדברי הטור (והרשב"א) דכשתופס העובד כוכבים הכלי בידו מותר אפילו לכתחלה וסתם כדברי הרמב"ם והמחבר דבאוחזו עובדי כוכבי' בידו באויר אסור וצ"ל דהרב מפרש דהא דאסר המחבר באוחזו בידו באויר ונדנדו הוא משום דקודם שהגיע לכלי ע"י נדנוד נוגע בראש הכלי ונאסר הכל מיד ע"י נדנוד אבל בתופס באויר בנחת בענין ששופך באמצע הכלי שאינו נאסר אלא הטפה הראשונה שבתחתית הכלי לא מיתסר משום ניצוק או משום דניצוק לסתם יינם מותר בהנאה וכהרשב"א וב"י או משום דכיון דאפילו בתערובות שרי בדיעבד לא מיתסר משום ניצוק ודוחק א"נ הרב מפרש דהאי בד"א שכתבו הרמב"ם והמחבר קאי אדסמוך ליה אשלא פסק וה"ק בד"א דלא נאסר אלא מחמת שיגע בו דש"מ דאם נזהר שלא נגע מותר וכמ"ש לעיל ס"ק ח' בשמדד לכליו של ישראל אבל לכליו של עובד כוכבים או לכלי של ישראל שביד העובד כוכבים ומנדנד העובד כוכבים הכלי אסור מיד קודם שיגע בו וצריך ליקח הדמים תחלה והשתא לא אמרינן דקנה מיד שהגיע לאויר דהגבהה ושום משיכה אינו מועיל עד שפסק תחלה כדאיתא בטור ופוסקים וכמו שנתבאר בח"מ סימן ר' סעיף ז' (והשתא לק"מ מה שהקשה הב"י בבדק הבית על הרמב"ם והבאתיו לעיל ס"ק י"ח מיהו בלאו הכי נמי לק"מ די"ל דהרמב"ם סובר כהראב"ד שהביא הרשב"א בת"ה והב"י בס"ס קכ"ו דניצוק לסתם יינם אוסר הכל בהנאה):

(כה) והגביהו תחלה. אבל בהגביה בשעה שמודד אינו קונה שאותה הגבהה אינה לקנייה אלא למדידה. הרשב"א והביאוהו האחרונים:

(כו) ואין מקפידים כו'. מיהו לכתחלה יש ליזהר כמ"ש בסי' קכ"ד ס"ק ע"א וסי' קכ"ח ס"ק ד' דבמקום שאין הפסד אף בזמן הזה אין להתיר בהנאה:


ט"ז

ומשמשך קנה. דבעובד כוכבים קונה משיכה או כסף ומ"ה צריך ליקח הדמים דאז קונה בכסף:

מנדנד הכלי. זהו לדעת הרמב"ם שכל הסעיף הוא לשונו והוא אזיל לטעמיה דכתב בסימן קכ"ד סעיף י"ז אחז כלי פתוח כו' אבל כתבתי שם דלא קי"ל כן:

דמיד שבא לאויר הכלי כו'. בגמרא אמר בזה דאי הוה ס"ל ניצוק חיבור הוה אמרינן שבעוד היין באויר הכלי נעשה איסור מכח ניצוק חיבור שהקילוח נוגע בקצה התחתון בעכבת היין דלמטה ונאסר כולו. וא"כ לדידן דקי"ל באמת ניצוק חיבור כמ"ש סי' קכ"ו בהפסד מועט קיי"ל לאיסור וא"ל דהכא מיירי בהפסד מרובה דאם כן ה"ל לחלק בכך ותו דהא ודאי כשמערה מכלי בשעת מדידה הוא אינו כ"כ הרבה. ונ"ל דלדידן דקי"ל בתערובת יין מוכרו כולו חוץ מיין נסך שבו יש להקל בזה בניצוק חיבור אפילו לכתחלה והב"י תירץ בדרך אחר עיין שם:

וכן אם מדדו העובד כוכבים כו'. הטור כ"כ ופירוש דבריו הוא בדרך זה דבמתני' איתא פסק ומדד מותר לא פסק ומדד אסור והך רישא יש לה ב' פירושים רש"י פירשו שישראל מדד לתוך כלי של עובד כוכבים וכמו שהאריך הטור בחילוקי דינים אלו ור"ח ור"ת פירשו שאפי' מדד העובד כוכבים מותר דמיירי שהעובד כוכבים עשה כבר משיכה וקנאה קודם המדידה ע"כ מותר גם בזה וע"כ כ' הטור גם פי' זה דגם בזה מותר כל שקנאו העובד כוכבים תחלה אלא דנרא' לו מסברא דנפשי' דלכתחלה אסו' משום שקרוב ליגע ביין כיון שהוא עוסק עמו במדידתו והוכרח הטור לכתוב כן פה מה שלא כתב בשאר דוכתי דאסור בכח העובד כוכבים לפי שבשאר דוכתי עכ"פ אסור בשתייה אם כן ודאי לא יעשה כן לכתחלה מה שאין כן כאן דהוה של העובד כוכבים קמ"ל דאפילו הכי לא יעשה כן לכתחלה שקרוב ליגע נמצא דשקיל דמי יי"נ כיון שלא עשה משיכה כהוגן תחלה ולא מצאתי מקור לזה על כן נראה דמסברא דנפשיה כתבו בטור אח"כ כתב רבינו פירושא דסיפא דמתני' דלעיל מדד עד שלא פסק דאסור והיינו בין מדדו ישראל בין מדדו עובד כוכבים ועשה משיכה מכל מקום לא יצא עדיין מרשות ישראל כיון שלא פסק הקצבה לא סמכא דעתיה שיהיה מושוה עמו וע"כ קרוב הדבר שנגע בו וזה שכתב הטור אע"ג דאין כאן אלא תערובות סתם יינם דהיינו [דא"ל] דמאי דמותר ברישא ביש עכבית יין בשוליו אסור כאן כיון שלא קנאו עדיין כיון שלא פסק תחלה אבל במה שמותר ברישא בליכא עכבית יין כלל שרי גם כאן זהו אינו נכון דאמאי קתני בסיפא דמתני' סתם דמיו אסורים ואיסור דעכבית יין אינו אלא ימכור חוץ מדמי יין נסך ואמאי אמרה מתניתין כל הדמים אסורים ותו דלשון אסור משמע אפילו דיעבד ואי משום עכבית יין מותר דיעבד כמו שכתב לעיל ע"כ תירץ דהאיסור שמא יגע בו אחר המשיכה וא"כ אפילו באין בו עכבית יין כלל נמי אסור וראיתי מי שדחק ללא צורך בכאן ויש להקשות כיון דברישא דהיינו לא הגביהו תחלה לקנותו כתב גם כן שקרוב הדבר ליגע ואפילו הכי לא אסור רק לכתחלה ונראה שברישא לא עשה העובד כוכבים משיכה כראוי רק שמדדו אינו מורגל כ"כ אצלו כמו בסיפא שמשכו לקנותו מורגל ביה טפי ויותר קרוב הדבר ליגע ע"כ אפילו דיעבד אסור כן נ"ל פי' דברי הטור ולא כב"י שפירש מדדו עד שלא פסק מיירי דוקא בעובד כוכבים שמדדו וכבר השיגו בד"מ באורך וכתב שמיירי בין מדד עובד כוכבים בין מדד ישראל אסור כיון שעיקר הטעם שמא יגע ביין מאחר שקנאו במשיכה והא דכתב הטור לעיל ומיהו בדיעבד מותר דקי"ל כו' התם לא קנאו העובד כוכבים במשיכה רק ע"י רשותו או שאמר ליה ישראל יקנה לך כליך ע"כ אינו מורגל כ"כ אילו כמו אם קנאו במשיכה. והקשה הב"י הא כתב בתחילת הסימן דמאותו עובד כוכבים דנסכיה שרי ליטול המעות ולא קשה מידי דהכא שאני שהישראל נתן לו רשות ליגע כיון שמסרו לידו מה שאין כן לעיל:

באר היטב

(ה) דעתו:    ולא נקנה לו במשיכה זו כיון שעדיין לא פסק. טור.

(ו) יינם:    כ' הש"ך ואפילו לאותו עובד כוכבים עצמו ג"כ אסור למכור כיון שהיו עסוקין במכירה קודם שנאסר גרע טפי והדבר נראה דמשום מכירה לוקח המעות ולא משום הזיקו (ולבוש וב"ח בק"א כתבו בענין אחר) וכתב הב"י דאם נזהר הישראל יפה יפה וידע דודאי לא נגע דמיו מותרים.

(ז) בד"א:    דפסק עד שלא משך מותר.

(ח) עכבת:    או לכלי שיש בו טופח על מנת להטפיח.

(ט) מנדנד:    כתב הש"ך ולדעת הר"ב סימן קכ"ד סעיף י"ז אינו אסור בנדנוד בלא הגבהה ומכל מקום יש לתמוה למה כתב כאן דדמיו אסורין הא קיימא לן בסימן קכ"ו דניצוק אינו אוסר אלא בשתיה וכאן אין איסור אלא משום ניצוק ועוד קשה על מ"ש המחבר דע"כ הוא מנדנד כשאוחזו בידו דהא אמרינן בש"ס ס"ס כי מטא לאוירא כו' ע"כ הבין דמה שתירץ לו מקודם אי דקא רמא למנא דישראל ה"נ ל"צ דרמי למנא דעובד כוכבים היינו שהעובד כוכבים אוחזו בידו דאל"כ לא קניא כי מטא לאוירא וכ"מ נמי מדמתרץ בתר הכי אי דנקט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה ה"נ כו' וא"כ איך הבין לל"ל דרמא למנא דעובד כוכבים הא אפילו רמא למנא דישראל והעובד כוכבים אוחזו אסור משום דע"כ מתנדנד וצ"ע עכ"ל (ונ"ל דלא קשיא מידי דאנן השתא קיימינן למאי דס"ל ניצוק חיבור לפ"ז כשמנדנד עובד כוכבים הכלי נאסר קלוח העליון מהתחתון ע"י ניצוק אבל בש"ס הוא אליבא דמ"ד דלא אמרינן ניצוק חיבור כדאיתא שם להדיא ע"ש ע"כ לא איכפת לן כשמנדנד שהרי הוא קונה בעוד שהוא באויר הכלי ובזה לא שייך נדנוד כשעדיין הוא באויר ומן התחתון לא נאסר דלא ס"ל ניצוק חיבור וכעין זה מתרץ בב"י דברי הרמב"ם ע"ש ודו"ק).

(י) מעט:    פי' אם הוא שוה שום דבר והוא של ישראל אסור ואם יש ס' כנגד העכבת יין כולו מותר אף בשתיה כדלקמן סימן קל"ד ס"ד בהג"ה ש"ך.

(יא) שנגע:    כתב הש"ך משום דלא שייך כאן ניצוק חיבור דבסתם יינם לא אמרינן ניצוק חיבור אלא בשתיה ולא בהנאה ומ"מ קשה על הרב דכתב כדברי הטור ורשב"א דכשתופס העובד כוכבים הכלי בידו מותר אפילו לכתחלה וסתם כדברי הרמב"ם והמחבר דבאחזו עובד כוכבים בידו באויר אסור וצ"ל דהרב מפרש דהא דאסר המחבר באוחזו בידו באויר ונדנדו הוא משום דקודם שהגיע לכלי ע"י נדנוד נוגע בראש הכלי ונאסר הכלי מיד ע"י נדנוד אבל בתופס באויר בנחת בענין ששופך באמצע הכלי שאינו נאסר אלא הטפה ראשונה שבתחתית הכלי לא מיתסר משום ניצוק דכיון דאפילו בתערובות שרי בדיעבד א"נ הר"ב מפרש דהאי בד"א שכתב המחבר קאי אדסמיך ליה אם לא פסק וה"ק בד"א דלא נאסר אלא מחמת שיגע בו דש"מ דאם נזהר שלא נגע מותר כשמודד לכליו של ישראל אבל לכליו של עובד כוכבים או לכליו של ישראל ביד עובד כוכבים ומנדנד העובד כוכבים הכלי אסור מיד קודם שיגע בו וצריך ליקח הדמים תחלה והשתא לא אמרינן דקנה מיד שהגיע לאויר דהגבהה ושום משיכה אינו מועיל עד שפסק תחלה כמו שכתוב בחושן משפט סימן ר' ס"ז וכתב ב"י דהוא הדין אם שכר לו הישראל מקומו מותר ויוציאנו משם קודם שיאסר שלא יטול שכירות יין נסך.

(יב) תחלה:    אבל הגביה בשעה שמדד אינו קונה שאותה הגבהה אינה לקני' אלא למדידה. הרשב"א.

(יג) מקפידים:    מיהו לכתחילה יש ליזהר כמ"ש בסימן קכ"ד סכ"ד דבמקום שאין הפסד אף בזה"ז אין להתיר בהנאה. ש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש