פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך יורה דעה קכז ב


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

במה דברים אמורים כשעושה עמו בחנם או אפי' בשכר והוא בענין שלא יפסיד שכירותו כגון שאומר שנתנסך באונס או ששכרו דבר מועט אבל אם שכרו הרבה והוא בענין שמפסיד כל שכרו כגון שאומר שנתנסך בפשיעתו נאמן אפילו אינו עתה בידו וגם לא אמר ליה בפעם ראשון שמצאו:

הגה: ודוקא שאומר שנאסר היין בדרך שהוא גלוי וידוע לכל שמפסיד שכרו כגון בפשיעה שנזכר אבל אם אמר בדרך שאפשר לומר שטעה הפועל שאינו מפסיד שכרו אע"פ שמפסידו על פי הדין אינו נאמן (רבינו ירוחם):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(כא) וגם לא א"ל בפעם ראשון שמצאו. ר' ירוחם סוף נט"ו סיים ואפילו מכחישו ומביאו ב"י ואין זה מוכרח דבש"ס גבי ס"ת דאמרינן מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן לומר שלא עיבד הגווילין לשמן היינו משום שאין הלה מכחישו אבל במכחישו י"ל דהבעלים נאמנים על שלהם (ואע"ג דבר"פ האשה רבה משמע דלא אמרינן הבעלים נאמנים על שלהם אלא היכא דבידו לתקנו היינו היכא דאיתחזק איסורא כגון טבל וכה"ג משא"כ הכא תדע דהא גבי חלב ושורך נרבע וגבי קדושין איתא בפרק האומר דאם הבעלים מכחישו נאמנים וכן בטהרות ויי"נ גופיה אע"ג דאינו בידו א"כ צ"ל דהך דהאשה רבה היינו משום דאיתחזק איסורא ודוק) וע"א בהכחשת בע"ד לאו כלום וכן משמע קצת בהשגת הראב"ד סוף הלכות מטמאי משכב ומושב ע"ש ודוק ואפשר לזה השמיט ג"כ המחבר האי רבותא מיהו ראב"ן בסי' צ"ב כתב כדברי ר' ירוחם שוב מצאתי בר' ירוחם נתיב ב' א"ב גבי ס"ת שכתב ואין הפרש בין שבעל הספר שותק בין שמכחישו כי הוא אינו יכול לדעת בזה אמתת הענין עכ"ל ומביאו ב"י לקמן סי' רפ"א אלמא דאם מכחישו בבירור אינו נאמן לכך נ"ל דמ"ש בסוף נט"ז גבי יי"נ מיירי ג"כ לאפוקי שותק דוקא ומכחישו דנקט ר"ל שא"ל איני מאמינך וכה"ג:


(כב) ודוקא כו'. כ"כ ר' ירוחם והוא נלמד מדין ס"ת דאיתא בש"ס שם וכתבוהו הט"ו בס"ס רפ"א:



באר היטב

(יג) ראשון:    רבינו ירוחם כתב ואפילו הבעלים מכחישים ופי' הש"ך דר"ל לאפוקי שותק דוקא ומכחישו דנקט ר"ל שא"ל איני מאמינך וכה"ג אבל אם מכחישו בבירור אינו נאמן וע"ל סי' רפ"א ומיהו היכא דאתחזק איסורא כגון טבל וכה"ג אין הבעלים נאמנים אלא היכא דבידו לתקנו.


(יד) שטעה:    ולאו דוקא שטעה בכל שכרו אלא ה"ה אם הטעות שסובר שמקצת שכרו יפסיד והוא סך מועט ג"כ דינא הכי. ט"ז.







▲ חזור לראש