שולחן ערוך יורה דעה קכו ה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכו · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
המערה יין לתוך כלי של עובד כוכבים שלא הודח ואין בו משקה טופח את שעירה בו אסור בשתייה ואת שעירה ממנו מותר אפי' בשתייה:
- הגה: ואם יש בו כדי להטפיח אסור בנצוק (בית יוסף בשם ר' ירוחם וסמ"ג ותוס' ורא"ש פרק בתרא דעבודת כוכבים) מיהו אינו אוסר יותר מאילו היה מעורב בו ואם הוא סתם יינם בטל בס' כמו שיתבאר בסימן קל"ד:
מפרשים
(ח) אסור בשתייה. כדלקמן סימן קל"ז:
(ט) מותר אפילו בשתייה. שלא אמרו נצוק חבור אלא המערה לתוך יי"נ האסור בהנאה רשב"א וכ"כ רבינו ירוחם ונראה דאע"ג דכל מגעם וסתם יינם בזמן הזה מותר בהנאה כדלעיל ר"ס קכ"ג מ"מ אמרי' בזה ניצוק חבור כיון דמן הדין היה אסור בהנאה ופשוט הוא:
(י) כדי להטפיח. ואם הוא כלי שמכניסו לקיום אפילו בטופח לחוד הוי חבור רבינו ירוחם ומביאו ב"י וד"מ וע"ל סימן קכ"ג סעיף קטן ל"ב ולקמן סימן קנ"ז ס"ק ד' ועמ"ש מהרש"ל בתשו סי' ע"ו:
המערה יין כו'. הטור כתב י"א דנצוק אפילו לסתם יין כו' הב"י הרבה בקושיות על הטור ונראה דלק"מ דזהו פי' דברי הטור י"א דנצוק אפי' לסתם יינם הכל אסור בהנאה דהא ס"ל דהחומרא שיש בתחתון היא גופה חלה עלה עליון ולא חשבינן להו כמעורבים ולבטל בס' דהא באמת אינם מעורבים אלא אמרינן דחומרת התחתון היא על העליון ממש וכאילו הוא בעצמו סתם יינם מחמת עצמו. והרשב"א חולק על זה באמת כמו שמבואר בלשונו שמביאו ב"י שכתב שאינו אלא מדין חיבור לתחתון וכאילו נתערב בו ונמצא שפיר בטל בס' דהכי ס"ל לרשב"א בסתם יינם דבטל בס' או יוליך הנאה לים המלח כמ"ש הטור בסמוך וכ"כ הרשב"א בפי' בת"ה דף קנ"א ע"א שחולק על י"א אלו שהביא הטור והוא דעת הראב"ד ובדף קנ"ב כתב עוד וז"ל ומ"מ לכ"ע הנצוק אינו כמגע עובד כוכבים אלא כתערובות יין ואחר שהביא הטור דעת י"א שמחמירין ביותר הביא דעת רשב"א שמקיל ביותר דאיהו ס"ל דלא אמרו נצוק חבור אלא ביין נסך גמור ר"ל יין צלול בעין הן ודאי יינם הן סתם בזה שייך חבור כל אחד לפי דינו בודאי יינם אסור הכל ובסתם יינם יוליך הנאה כו' וכ"כ בתה"ה דף קנ"א וז"ל אלא ליי"נ שאסור בהנאה דיין נסך הוה חיבור אמרו ואין נקרא יין נסך אלא האסור בהנאה עכ"ל. אבל במערה לתוך כלי שלא הודח שאין שם יין גמור אלא בליעה לחוד מיקל הרשב"א שכאן אין חיבור לגמרי והעליון מותר אפילו בשתייה והטור חולק אשניהם דביין נסך גמור ר"ל ודאי יינם אין לעליון תקנה אע"ג דגם בלשון הרשב"א זכר לשון יין נסך גמור ופירשנו בו דכולל גם סתם יינם אין זה תימה דכל אחד ילמוד מעניינו דמסיפא נשמע לרישא דברשב"א כתוב בסיפא אבל המערה לכלי של עובד כוכבים ממילא ש"מ דרישא מיירי אפי' מסתם יינם אבל כאן כתב אח"כ בפי' ואם לסתם יינם ממילא מיירי רישא בודאי יינם נמצא דעל הי"א חולק הטור וגם הרשב"א אבל במ"ש דבמערה לכלי שלא הודח אין בו חיבור כלל בזה חולק עליו הטור דהוי בכל גווני חיבור ועל מ"ש הטור אם לסתם יינם יוליך הנאה הקשה ב"י מה הנאה יש לו דהא לא נתערב שם כלום תמהתי למה לא הקשה כן על מה שכתב הטור אח"כ בשם הרשב"א אם יש במים שבחבית ס' וכו' וכן פסק בש"ע בסעיף שאחר זה ולמה לא הקשה ב"י היאך שייך בגת ביטול בששים נגד הקילוח והא הקילוח אינו מעורב שם אלא דבר ברור הוא דחכמים עשו חיבור הניצוק ביין נסך כהיתר הבלוע איסור על ידי שהוא רותח דקי"ל אף שהאיסור הוא בשלימותו בעינן ששים נגד כולו כן ממש עשו חכמים חומרא בזה וצריכים ס' לבטל הקילוח כאילו הוא ממש שם וכן לענין אם אין שם ס' אנו רואין כאלו חלק מן ההיתר שלמעלה נעשה איסור ממש וצריך שיוליך הנאה כו' גם רמ"ח בד"מ הביא ראייה לדעת הטור מדברי המרדכי פרק השוכר דבעינן ס' נגד היין נסך בכלי שהעובד כוכבים מערה מתוכו ש"מ דהוי כאילו הוא מעורב על כן יפה פסק רמ"א כאן ואם הוא סתם יינם בטל בס' ובמה שכתבתי מתורצים כל הקושיות שהקשה ב"י בלי שום דוחק מה שדחקו מקצת בזה גם לשון הרשב"א שהביא ב"י מבואר יפה ע"פ דרך זה:
(ז) בשתיה: שלא אמרו ניצוק חיבור אלא המערה לתוך יי"נ האסור בהנאה ונראה דאע"ג דכל מגעם וסתם יינם בזה"ז מותר בהנאה כדלעיל ריש סימן קכ"ג מ"מ אמרינן בזה ניצוק חיבור כיון דמן הדין היה אסור בהנאה ופשוט הוא. ש"ך.
(ח) להטפיח: כ' רבינו ירוחם ואם הוא כלי שמכניסו לקיום אפי' בטופח לחוד הוי חיבור וע"ל סימן קכ"ג סי"ז וסי' קל"ז ס"א [יהודי ועובד כוכבים שישבו לשתות ושתה העובד כוכבים ולא הדיח הישראל את הכוס והיה בו טפח ע"מ להטפיח וחזר הישראל ועירב מהצלוחית לכוס הכל אסור אפילו מה שבצלוחית דקי"ל ניצוק הוי חיבור רדב"ז סי' ר"ץ ע"כ יש לזהר בשטיפת הכוס היטב אחר שתיית העובד כוכבים].